אני כבר לא כועס על אפאחד
לפחות לא כמו שכעסתי קודם
ועכשיו אני מתחילה להרגיש את העצב
אני רואה איך הזמן טס
וכל כך וטוב לי עכשיו
וכשהזמן יגמר ויגיע הזמן לעבור אני אתקל בקשיים
כמה זמן לא ניתקלתי בקשיים....
כמה שנים טובות לפחות(ואני לא חייה הרבה זמן)
שגרת חיים מחויכת מלאת אהבה מכל כיוון
ובצדק הייתי טובה לכולם וכולם היו טובים עלי
באמת אם לסכם את 14וחצי שנה האחרונות במילה אחת
אז שלווה זו המילה
ולנושא חדש בסופ"ש הזה קיבלתי לעצמי את הבית
את המקרר ואת האישור להזמין את כל החברות לסליפ אובר מטורף
יום שישי 9 בערב :
כל החברות +כמה ילידים מהנוע"ל
בבית של איתמר (ילד מהקבוצה)
הינו אמלו במרתף אכלנו מלא! (מלאמלאמלאמלא)
שיחקנו בפלייסטיישן רקדו יצטלמנו וראינו סרט
11וחצי בלילה נסענו לבית שלי רק החברות
התחלנו להוציא אוכל לשלולחן (כן עוד אוכל )
והבנות התחילו ליתאפר ולשים תחפושות כמו שנות השיבעים
כי הן החליטו שהקונספט של המסיבה זה ליראות כל הלילה "מופע שנות השיבעים"
כשהן רוצות משהו הן משיגות אותו
לכן כל הלילה בעודנו גורסים טון אוכל ראינו את הכל הפרקים של העונה
מ1
בבלוג זה
בכל הבלוגים
