פעם חשבתי שכל דבר שמתחיל טוב נגמר בטוב. אבל עכשיו אני מתחילה להבין שזה לא כזה נכון. כל הסיפור שלי התחיל כשהתקבלתי לעבודה במשרה מלאה לחברה מאוד גדולה בעלת רווחים עצומים בתחום השיווק והפרסום. התפקיד שלי היה מאוד קטן ולא משמעותי – מזכירה. צפוי לא? אישה צעירה בת 23 שכרגע סיימה צבא ועוד לא יודעת כלום מהחיים באה לעבודה בחברת שיווק מובחרת – אז התפקיד היחיד שיתנו יהיה מזכירה. וזהו התפקיד שקיבלתי. לא מה שחלמתי להיות כל חיי אבל אתם יודעים בכל זאת תפקיד נורמאלי לא מנקה או מטפלת או משהו כזה. לא יודעת למה אבל ביום הראשון התרגשתי מעל ומעבר כאילו באתי פעם ראשונה לתיכון. זה טפילו הצחיק אותי במקצת למרות שאני לא אוהבת לצחוק כלל, אבל הטיפשות הזאת והחיוך המטומטם על פניי הצחיקו אותי קלות. רק כאשר נכנסתי לחדר העבודה שלי והתחלתי להסתכל סביב הבנתי לאן הגעתי ועד כמה שהרווחתי מזה שאני עובדת כאן. זהו היה חדר חדש גדול בעל שני חלונות גדולים עם נוף מהמם על חוף הים. שולחן עבודה ענקי, מחשב, כמה מגרות, ארוניות, הרבה מסמכים למיניהם וכורסת מחשב נוחה וגדולה. והחדר היה כולו שלי רק שלי ממש לא האמנתי למראה עיניי, לא חשבתי שמתחילה כמוני תקבל חדר כל-כך יפה ונוח לעבודה. אבל זו האמת ומאוד שמחתי כשסוף סוף הפנמתי את זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: