חשיבה על הארוחה האחרונה שאכלתם יכולה למנוע את רעב לנשנושים וג'אנק פוד. אם אתם רעבים, אבל רוצים לרדת במשקל - פשוט תדמיינו את עצמכם רצים.
מדענים בריטיים הראו שחשיבה נמרצת על ארוחה אחרונה שלכם מדכה את התיאבון ומפחיתה את התשוקה לנשנושים. הם גם הראו, שאם מתרכזים באוכל בזמן הארוחה ולא תופסים את הצלחת ומתיישבים לפני הטלוויזיה, הדבר דוחה את תחושת הרעב ליותר זמן.
הממצאים מראים ששומרי המשקל יכולים ללמד את עצמם להיות פחות חמדנים והשיטות כמו היפנוט ותרפיה התנהגותית יכולות לעזור.
את המחקר ניהלה דר' סוזן היגס ועמיתיה מאוניברסיטת בירמינגהאם. היא תכננה סידרה של ניסויים כדי לבחון את השפעת הזיכרונות על מזון על התשוקה לנשנושים.
באחד הניסויים, נאמר ל-47 סטודנטיות שהן משתתפות בניסוי טעימות של ביסקוויטים. הן קיבלו ארוחה ואז חולקו לשתי קבוצות. דר' היגס ביקשה ממחצית מהסטודנטיות לכתוב תיאור מפורט של הארוחה שהן אכלו, בעוד שאחרות נדרשו לתאר את הדרך שהן עשו לקמפוס.
לאחר מבחן הטעימות, שתוכנן להסוות את טבעו האמיתי של הניסוי, התבקשו הסטודנטיות לאכול לשובע את שארית הביסקוויטים.
סטודנטיות שנדרשו לתאר את הארוחה שאכלו, מה שהחיה את הזיכרונות, אכלו הרבה פחות ביסקוויטים מאשר סטודנטיות שכתבו על הדרכן לקמפוס. אפקט הזיכרון היה זניח לאחר שעה אחרי האוכל, אבל הוא התחזק ככל שעבר הזמן. שלוש שעות לאחר הארוחה, סטודנטיות שנדרשו לתאר את ארוחתן, היו פחות רעבות בהשוואה לאחרות.
בניסויים אחרים, בזמן הארוחה הוקרנו סרטונים כדי להסיח את דעתן של הנבחנות. אלה שצפו בסרטונים ולא התרכזו הארוחה, הרגישו צורך לנשנש בהמשך היום. הדבר מצביע על כך שהתרכזות באוכל, ולא אכילה בחטף מול הטלוויזיה, יכולה להפחית את התיאבון בהמשך היום.
חלק במוח שאחראי על זכירה של ארוחות הוא היפוקמפוס. הממצאים מעלים את האפשרות שתרופות שנועדו להגביר פעילות בהיפוקמפוס יכולות לדכא את התיאבון.
מחקרים אחרים הראו שאנשים שסובלים מנזק בהיפוקמפוס אינם מרוסנים בכל מה שקשור לאכילה. פרופ' פול רוזין אומר, שאנשים כאלה יכולים לאכול שתיים או שלוש ארוחות, אז זה הגיוני שהפעלת היפוקמפוס עלולה לדכא את התיאבון.
מערכת IsraDoctor
בבלוג זה
בכל הבלוגים
