מחקר חדש, שפורסם לאחרונה שופך אור על אחת הבעיות הנוראיות שהאנורקסיה גורמת. מדובר באחוז הגבוה של התאבדויות מבין החולים במחלה הנוראית הזו, במיוחד אצל נשים אנורקטיות.
מבין כל המחלות שקשורת בהפרעות אישיות (חרדה, הפרעות אכילה, ומחלות עצביות כמו פרקינסון או אלצהיימר) מחלת האנורקסיה, למי שעדיין אינו יודע, מובילה באחוז התמותה.
הפרופסורית ג'יל הולם דאנומה (Jill Holm Denoma) מאוניברסיטת וארמונט בארה"ב מערערת במחקרה החדש על ההנחה המקובלת שהסיבה לאחוז ההתאבדות הגבוה של חולי אנורקסיה היא ההתדרדרות הגופנית שבאה בעקבות המחלה. דאנומה, שבדקה את הנושא במשך שנים ושנחשבת מומחית מובילה בתחום הטיפול בהפרעות אכילה, כותבת במחקר שהדרך שבה בוחרים/רות האנורקטיים להתאבד מצביעה על כך שהמחלה הזו גורמת לרבים מהם לתכנן ההתאבדות בקפידה.
"אני עדיין לא יכולה לקבוע בוודאות שהרצון להתאבד הוא סממן מובהק של המחלה", "אבל אין שום ספק שבין חולי האנורקסיה שמנסים להתאבד הרצון להתאבד מתפתח עם המחלה והם מנסים לעשות זאת הרבה לפני שמצבם הגופני הוא הגורם לכך". כלומר, העובדה שחולי אנורקסיה רבים מתאבדים כאשר מצבם מתדרדר קשות אינה מוכיחה שההתדרדרות היא הגורם להתאבדות. החולים מתחילים ל"תכנן" התאבדות הרבה קודם לכן. המחקר של הפרופסורית, שהקיף אלפי נבדקים, מצביע על עוד תופעה מדאיגה שאומנם חשדו בהתפתחותה אבל במהלך המחקר התקבל חיזוק לחשדות. מסתבר שמחלות הפרעות האכילה, במיוחד אנורקסיה, פוגעות גם באוכלוסיות שבעבר חשבו שאינן פגיעות למחלה.
ככל שהמחקרים בנושאי הפרעות האכילה מתקדמים כך גם עולה רמת התסכול של החוקרים והמטפלים השונים אבל ריבוי המחקרים הוא תופעה מעודדת שמקרבת את הפתרון. בכנס שנערך ב-22.2.08 בעיר יוסטון שבטקסס ושכותרתו הייתה "מבט על טיפול ומניעה של הפרעות אכילה" השתתפו מומחים מכל רחבי העולם. הכנס, שהתחיל את "שבוע המודעות להפרעות האכילה בארה"ב", העלה לתקשורת נקודה מעניינת. נאמר שם שהבעיה הגדולה ביותר של המטפלים בהפרעות אכילה היא הדימוי העצמי השלילי של החולים. הבעיה הזו הייתה ידועה מאז ומעולם אבל נראה שבכנס שביוסטון היא הוגדרה גם כחשובה ביותר.
סינטיה נלסון, אישה בת 31 מיוסטון, שנאבקת בהפרעות אכילה מזה 14 שנים ספרה בכנס שמחשבות על הדימוי שלה בעיני אחרים מתרוצצות בראשה 24 שעות ביום. סינטיה אובחנה כאנורקטית בגיל 17, "אז החלה האנורקסיה לשלוט בחיי" ספרה לבאי הכנס. בהיותה אדם ששואף לשלמות, פרפקציוניסטית, "הדרך הטובה ביותר להרגיש טוב עם עצמי זה להיות רזה". לטענתה, בגלל התחרותיות והלחצים החברתיים בביה"ס התיכון, "הרצון להראות טוב", שהפך, למעשה, לרצון לרזות, הביא אותה, בגיל 19, לכמעט מוות. סינטיה סיפרה שאפילו כשהייתה בביה"ח, מחוברת לצינורות האכלה, חשבה רק על הצורך להרזות. הטיפול בביה"ח שיפר במעט את מצבה והיא הועברה למרכז אשפוז-שיקום של נפגעות קשות מאנורקסיה (מרכז דומה, ראשון מסוגו בישראל, "בית שיקומי" נפתח בימים אלה בהוד השרון ביוזמת משרדי הבריאות, הרווחה, תל השומר, עמותת לוטוס ועמותת נופית).
דר' טרזה פאסיהי, פסיכולוגית בתוכנית לטיפול בהפרעות אכילה במרפאת מנינגר (Menninger Clinic) ביוסטון אומרת, "הזמן שאורך על מנת לצאת מבעיות של הפרעות אכילה לוקח, בממוצע, בין 3 ל-7 שנים ולאורך כל התקופה יש עליות וירידות חדות במצב הרוח וההתנהגות של החולה, זה חלק מהתהליך. בטיפול נכון ועבודה קשה (של המטפל והמטופל) % 90 מהחולים יכולים לצאת מהמחלות הללו". מרפאת מנינגר אגב נבחרה ע"י המגזין החשוב והנפוץ US News and World Report כאחת המרפאות המובילות בעולם בתחום הטיפול הפסיכולוגי בכלל והפרעות אכילה בפרט.
לסינטיה לקח כעשר שנים להגיע למצב שהיום היא נחשבת כ"חולת אנורקסיה לשעבר". סינטיה אומרת שמה שעזר לה לצאת מהמחלה הוא בעיקר שמשפחתה לא ויתרה "ולמרות התנהגותי, לעיתים קשה ביותר מולם, הם לא ויתרו עלי". בחמש השנים האחרונות הולך מצבה של סינטיה ומשתפר, "אני עדיין נאבקת בדמוי העצמי שלי אבל איני מוכנה לוותר על המאמץ להשתחרר. אחד הדברים שחשובים בתהליך התרפיה הוא להעסיק עצמך כל הזמן בדברים שיפנו את תשומת הלב מההתמקדות במחלה, לימודים למשל. במהלך השנים האחרונות סיימה סינטיה תואר ראשון בפילוסופיה ותואר שני בבריאות ציבורית וכעת היא מתחילה לעבוד עם ילדים.
בכנס ביוסטון הוצגו נתונים מעודכנים לגבי הפרעות אכילה בארה"ב. מסתבר ש-10 מיליון נשים ומיליון גברים רשומים היום כסובלים מהפרעות אכילה, למעלה מ-3% מאוכלוסיית ארה"ב.
מה בקשר לתרופות? עדיין אין בנמצא שום תרופה שממוקדת בטיפול בהפרעות אכילה ולבטח אין כלום בתחום האנרוקסיה, הבולימיה והשמנת היתר שהן שלושת "המכות" הגדולות של המחלות מהסוג הזה. היקף המחלות הללו והנזק הכלכלי העצום לו הן גורמות מביאים תשומת לב שהולכת וגדלה מצד עולם המדע ומה שיותר חשוב מצדו של עולם הכספים שמממן מחקרים. יש שמנסים למצוא הפתרון בעזרת תרופות כימיות וביולוגיות ויש הטוענים שהפתרון יבוא מטיפולים נירולוגיים שונים.
אט אט אבל בביטחון נושא הפתרון להפרעות האכילה הופך לגיזת הזהב של וול סטריט, של עולם ההשקעות כאמור ואסור להתעלם מהחשיבות של הדבר הזה. ככל שיותר כסף יזרום למחקר מעשי בתחום כך גדל הסיכוי לפתרו וכסף אמיתי וגדול זורם רק אם משקיעים מפתחים חלומות בקשר לפתרון של נושא שעד כה אינו פתיר.
אחת ההבטחות הגדולות של פתרון למחלות הפרעות האכילה נמצא כנראה בתחום שנקרא גירוי לא ולשני של המוח או "Non Invasive Brain Stimulation". ראשי התיבות TMS (Transcranial Magnetic Stimulation) כבר קנו משכן של כבוד אצל משקיעים שמוכנים לממן בגדול כל חברה או מדען שמנסים ליישם את הרעיון.
מדענים וחוקרים באוניברסיטת אינסברוק שבאוסטריה בדקו את ההשפעה של טיפולים חוזרים ונשנים ב TMS על חולים בבולימיה וגילו שטיפולים כאלו מפחיתים משמעותית את התקפי ההקאה היומיים אבל עדיין קשה לקבוע אם הירידה היא כתוצאה מהטיפול או כתוצאה מתגובת החולה שבעצם "מסתיר" את מחלתו כתגובה לטיפול.
חברה ישראלית בשם בריינסוויי (שהצלחתה בבורסה עולה עדיין פי כמה על הצלחתה במלחמה נגד הפרעות אכילה) עוסקת ב TMS. בריינסווי עוסקת בפיתוח מכשיר רפואי לטיפול לא פולשני בהפרעות נפוצות בתפקוד המח. המכשיר מבוסס על סליל חשמלי בעל מבנה ייחודי המחובר לספק זרם חשמלי המשתנה במהירות ויוצר שדה מגנטי באמצעותו ניתן להשפיע על אזורים שונים בעומק המוח, על ידי גירוי או דיכוי עצבי בהתאם לתדר השדה המגנטי. ההתמקדות של החברה הישראלית, שמושבה בירושלים, הוא בתחום הטיפול בדיכאון אבל ההשלכות על הפרעות אכילה ברורות ומופיעות בפרסומי החברה.
באדיבות "נופית" - המרכז לטיפול בהפרעות אכילה: http://www.nofit.org
מערכת IsraDoctor
בבלוג זה
בכל הבלוגים
