מערכה I
- אני רעבה.
- גם אני.
- אין לי אוכל בבית.
- אז בואי נזמין.
- מה נזמין?
- פיצה?
- יאללה.
- טוב, אבל אנחנו לא נגמור חצי מטר. תזמיני רבע.
מערכה II
(התקליט המעצבן במבטא הנוראי של פיצצצצצצצצההה מטר)
- שלום אני רוצה לעשות הזמנה.
(קול לא ברור מהצד השני של הקו)
- חצי מטר עם בצל, עגבניות ובולגרית.
(מלמול בטלפון)
- קוקול, רבע מטר לא מגיע למינימום הזמנה.
- טוב נו, שיהיה חצי מטר. (כאילו הכינה את התשובה מראש) עם אננס ,בצל ופפרוני.
מערכה III
- ואו, מזל שהזמנו חצי מטר.
- כן....

הפעם בגלל חוסר כוח ומקום (אני מלאה בפיצה)
השיר של קוקול נמצא
פה