כי זה פשוט חייב להיות פה..
שיחה ביני ובין עדי
עדי: "הלו?"
אני: "כן"
עדי: "מה כן?"
אני: "כן כן"
עדי: "טוב אני מעכלת וחוזרת אלייך"
הסבר על מה דיברתי ממש לא פה.
אחרי הדבר ההוא..
"אני צריכה תמימות, הלכתי לדבר עם שלום"
זיו ואוראל
"אוראליייייייייי"
"אנאליייייייייייי"
ואיך לא? זיוושקע היפה שלי: "כאילו מה?!"
"לא מתחרטת, בסה"כ זאת הייתה החלטה שלי."
על מי אני בדיוק עובדת?
אני כן מתחרטת
אני פשוט מתגעגעת יותר מידי לכולם, אליו.
שישי זה נגמר
כלכך מחכה לזה
קשה להיזכר שהיה לי מצברוח טוב בגלל זה.
כלכך מתחרטת.
והוא כלכך מאוכזב
שזה שובר אותי
ברור שאכפת לי ממך
בגלל זה אני לא יכולה לראות אותך
זה פשוט יהיה מוזר מידי.
מצטערת.
דיכאון של הלילה.
דיכאון של שיחות איתו.
פשוט בדיכאון.
[ואל תנסו להבין..זה כמה דברים שהשפיעו עליי לאחרונה]
כי את חברה מדהימה ולא היה לך בעיה לשמוע ממני מתי שרק הייתי צריכה..אז מה אם זה ב3 וחצי ולמחרת את לא זוכרת כלום (: [תמונה מתאר"ן 2008]
כי אתם אלה שתמיד תהיו שם לא משנה מה יקרה [תאר"ן 2008]
ואיך לא? ה-מדהימה הזאת חייבת להיות מוזכרת.. אני פשוט אוהבת אותך [מחנה סכרת 2008]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*MoRaN*