my fucking life

טוב אז פתחתי את הבלוג הזה בעיקר כדי לפרוק בגלל שאני מרגישה שהכל חונק אותי..הכל סוגר עליי ואף אחד לא באמת מבין אותי..

מכירים את זה שיש סביבכם מלא אנשים וחברים אבל אתם מרגישים לבד? טוב אז ככה אני מרגישה..איפה לעזעזל ההוראות הפעלה של החיים שלי? למה אני לא מוצאת אותם? למה אין איזה משהו שמסביר איך אני אמורה להתמודד עם הכול?!

אופס שכחתי להציג את עצמי..אממ השם שלי נשאר חסוי ואני גרה באיזה חור נידח בצפון :(, בת 14 בכיתה ח' לצערי....אממ אוהבת רוק ושונאת את החייים..

אני לא מאמינה שאני פותחת בלוג! ולא במובן הטוב...זה פשוט לא אופייני לי אבל אני פשוט דיי מופנמת ככה שעם החברות שלי אני לא ממש מדברת על הבעיות שלי..על כמה מהן כן אבל לא על הבעיות שבאמת מציקות לי..

הייתי שמחה להמשיך ולחפור אבל אני דיי חייבת ללכת אז ביי ביי ולילה טוב לכולם :) ( יש בכלל מישהו שקורא את זה ?)