בגוף מדבר |
כינוי:
אנטולי בן: 33 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
מאי 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2008
כמה אפשר לישון? מזדחל.
הוא מזדחל לו לראש. גירוד קטן באוזן, מילים שהתעלמת מהן אבל בכל זאת חדרו. ואחרי כמה ימים או עונות או שנים, הוא רוצה עוד. לא מספיק לו להזדחל מצד אחד של התא לצד השני. הוא מתחיל לפטפט, תחילה בלחש ובהמשך ביתר חוצפה ותעוזה וקולניות. אתה מנסה להתנגד, לצעוק יותר חזק ממנו, אבל הוא רק מתחזק ומתחזק. לפחות הגוף שלך עדיין שלך. לא..? גופך כבר נתון לו? זה מתחיל בעיניים. איפה שלא שמים לב. הן מתמקדות בדברים שלא מעניינים אותך. אתה מועד ברחוב, ונתקע בקירות ועמודים מדי פעם, כשהראש שלך מסובב לצד כמו טיפש. אני מרגיש לא טוב, אני צריך לשכב, אני צריך לשתות, אני חולה, אתה צועק ומגדף ומחרף. אתה באמת חולה. משהו באמת נכנס לך לראש. והוא לא הרפה. הוא אכל, וגדל ומילא את כל נפח הגולגולת. ואתה כבר נדחקת לצד. וכל חייך עכשיו נתונים לדיבוק הזה.
| |
|