שום דבר לא יכול להחשב יפה בלי משהו מכוער לידו. משהו שיעמוד בקונטרה. אל רוב הדברים היפים בחיים קל לשים לב, כי יש מספיק דברים מכוערים בעולם. אבל כאשר היופי מולי מסנוור אותי לכל מה שמסביבי, איך אני אמור להעריך אותו? אז אני מוסיף קצת כיעור משל עצמי. קצת גסות, קצת כאב, קצת סטייה. משהו שיעמוד בקונטרה. ואז, כשאני נזכר בהבדל בין אור לחושך, את באמת זורחת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
