בגוף מדבר |
כינוי:
אנטולי בן: 33 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2008
אם יש דבר אחד
אם יש דבר אחד שהופך להיות כל כך רחוק ממך לנסבל, אז הוא הגעגוע.
לדעת שאי שם, בך משתקפות כל התחושות שלי. כל הרצונות להיות במקום אחר. כל הנסיונות לדחוק הצידה את המחשבות על מה שיכול להיות איתך, פה לידי..
אם יש דבר אחד שהופך את הגעגוע אלייך לנסבל, אז הוא כשהגעגוע מסתיים.
לחזור לליטוף,לחיבוק ולנשיקה המוכרים. ואולי גם למשהו שאני עוד לא מכיר..?
| |
חישה
יש לך חמישה חושים.
ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש.
אתה רואה כמה היא יפה.
אתה שומע את הקול המתוק שלה.
מריח וטועם את כל מה שמשכר בה.
אבל אתה לא ממשש כמה היא רכה, גם לא נוגע כמה היא. אתה מרגיש.
יפה איך שבעברית מרגישים גם עם הידיים וגם עם הלב. מתאים גם.
| |
מי אתה, חבר?
מי אתה?
אני תקוע איתך לתשע שנים.
רק אחרי שבע שנים שאני מכיר אותך, ראיתי בך יותר.
אני מכיר אותך?
רק עכשיו, לקראת דמדומי החוליה היחידה שמקשרת בינינו חוץ מהכיתה, ניהלתי איתך שיחה.
שיחה שבה אתה מראה לי יותר.
יותר מהמראה הזו. יותר מהחזות היחידה האחידה הזו.
יותר מהחד-מימדיות תלוית ההקשר. אני ראיתי אותך. מה שאתה חושב על דברים, שמפאת העדר מונח יותר מתאים, הם ברומו של עולם.
נמאס לי מזה ששבע שנים אני בכיתת מחוננים ושכל הבנים בה הם קריקטורות.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
