For a minute there, I Lost myself

טוב, בערך כולם יודעים מה עובר עליי.. קרייה קטנה, כולם יודעים מהכל..

ולמרות שכמעט ולא נשאר פה אף אחד, אני רוצה לכתוב קצת

להוציא הכל ..

כל הימים האחרונים, השבועיים הנוראים האלה, נראלי יהיו זכורים לי לכל החיים.

אני לא אכתוב פה באמת את כלכלכלכל מה שאני מרגישה,

כי לכו תדעו מי יסתכל פה בפוסט..

אז חברות שלי? אתן לפחות יודעות הכל ..

אז נתחיל מסבא שלי.

סבא שלי כבר שנתיים חולה אלציימר, וזה כל יום מתחזק.

אבא כבר עשה לי שיחת "סוף".. שאני לא אהיה מופתעת יותר מידי כי הסוף ממש קרוב

אני שומעת פה בבית מלא דברים.. שלפעמים אני גם מעדיפה לא לשמוע

אני שומעת את כל האמת של המשפחה הזאת

ואת כל הכעס.. שלפעמים גם בא מתסכול

יום רביעי בחופש.. אותו יום רביעי רע, הוא נסע לבית חולים, היו לו כאבים בלב ובחזה..

זה ממש לא הוסיף למצב רוח שלי באותו היום..

אני לא יודעת איך אני אהיה כשבאמת יגיע הסוף.. וכמה שאני פחות אדבר על זה ואזכיר את זה יותר טוב

הוא גידל אותי מגיל 0! הוא היה לוקח לגן לבצפר, מכין לי צהריים.. \=

כל החיים שלי הייתי צמודה אליו..

נקווה לטוב.. ושהסוף, שהסוף יגיע בעוד הרבה שנים טובות..

- -

באסה.

ידעתי שזה יגיע, הרגשתי את זה כל כך

כולם מסביב גם הרגישו

ואני לא הייתי חכמה להפסיק את זה לפני, ולחסוך לי הרבה מאוד ימים של סבל

שהפכו לי את החופש הזה לחופש הכי מתסכל בחיים שלי

וחברות שלי יודעות איך הייתי.. בקרשים.

אני כבר השלמתי עם העובדה.. אבל הרגשות לא עוברים

פשוט לא .. זה לא עובר בשניה לצערי..

ואני לא יודעת להתמודד עם זה

רק מעניין אותי איך הוא הצליח.... אולי זה יעזור גם לי

נויה היום ניסתה לעזור לי, וגם לנופר

היא אומרת שזה עזר לה

היום בבצפר באחד השיעורים אני ונופי כתבנו את כל הדברים שאנחנו שונאות

שונאות בתקופה הזאת, בחיים האלה, דברים שאנחנו שונאות בעצמנו

ואחרי שסיימנו לכתוב הכל, קרענו את זה ושרפנו את זה ..

כתבתי 89 דברים

89 דברים שאני שונאת בעצמי ובחיים שלי!!!!

כמה שנאה עצמית יש לי ? כמה ?!

אני לא יודעת אם זה עזר לי.. נחכה ונראה

בכלל בזמן האחרון הבנתי שאני לא מאמינה בעצמי ..

הבנתי שאין לי ביטחון עצמי בגרוש,

כאילו יש.. אבל.. אני לא יודעת איך להסביר את זה ..

כל הבנות אמרו לי לאחרונה דברים כאלה טובים, כשהן ניסו לעזור לי

דברים טובים עליי

ואני בתגובה של - אתן רציניות?

אני פשוט לא יודעת לאמין בעצמי, ואני לא יודעת להעריך את עצמי

אני לא יודעת לריב עם אנשים .. רבתי בכל החיים שלי רק עם שני אנשים

אני לא יודעת לעמוד על שלי, אני לא יכולה להגיד את האמת הכואבת בפרצוף לאנשים..

בקיצור ? אני לא יודעת הרבה דברים לעשות

ואין לי הערכה עצמית, ולא נראלי שגם תהיה לי איי פעם

- -

עוד משהו חדש ? עברתי לפלאפון

אייכס... קיבלתי מכשיר כמו של נופר, הוא אחד המגעילים והמעצבנים

אבל העיקר שיש לי שיחות והודעות.. מה שלא היה לי בקודם

בסוני אריקסון המושלם הזה שלי :( טוב נו חח לא כל כך מושלם, אבל גם משהו

חחח היו לי סנטימנטים אליו, היה לי קשה להפרד..

וכן, נשאר אותו המספר

- -

מיום רביעי הולך להיות כל כך קשה בשבילי..

אני מכירה את עצמי

כל הזיכרונות הרעים והטובים יעלו לי..

נקווה לטוב

בסוף הכל יעבור לי...

- -

שיר שאני ממש מתחברת אליו - שחלק מהמילים בו כ"כ מתאימות לי עכשיו ... -

לא קל- היהודים

את כל הזמן בוכה שאין לך ילד

והפרחים אצלך בגן הם רק נובלים

והזמן שלך הוא רץ, ממש כמו ילד

ויש לו כוח הוא מושך,

אבל בגילך..

לא קל, מישהו קם וחותך הוא הולך

לא קל, תודי את פוחדת

זה לא קל

כמה רצית להמשיך ואמרת חבל...

לא קל

את פותחת את הראש עם איזה ספר

מחחברת את המילים לדימיונות

הפסיכולוג שלך אומר שאין לך בעיות עם קשר

אבל גם ככה הוא הולך,

זה לא בשבילך...

זה לא קל, מישהו קם וחותך הוא הולך

לא קל, תודי את פוחדת

זה לא קל

כמה רצית להמשיך ואמרת חבל

לא קל...

יש משהו באוויר ואת משערת

שזהו חלק מהיופי של הסוף

והחלום שלך לקראת אמצע הסרט

אז את יוצאת להפסקה

ואת מחכה ...

זה לא קל

מישהו קם וחותך הוא הולך

לא קל

תודי את פוחדת

זה לא קל

כמה רצית להאמין ואמרת חבל

לא קל....

(כן.. סימנתי משפטים ומילים פה שאני מתחברת אליהם.. עושה את זה הרבה חחח )

כמה תמונות מהימים (המאושרים?) האחרונים

עצוב לי, אבל אני מתחילה להיות אופטימית (:

מחכה רק שמשהו יוציא לי את כל הבאסה כבר..

(תמונה ממש ישנה..)

דפני :)