דברים שבלב

לפעמים בחיים יש בלימה פתאומית.

כמו עכשיו, אצלי. אני לא באה לזרוק האשמות. אני רוצה לספר כמה כואב לי.

כואב לי לשמוע "אני רוצה שתעזבי את הבית היום לפרק זמן של שבועיים, אחר כך נראה מה קורה".

אני שואלת את עצמי אם אני עד כדי כך בעייתית. גם הלכתי לטיפול, ועכשיו גם מצופה ללכת לרופאה בגלל התקפי חרדה ככל הנראה. ואני שואלת את עצמי - כמה בעיות יכולות להיות לאדם אחד? ולמה אני מרגישה שרק אני בעייתית בקשר הזה? למה אני מרגישה שמופנית אליי אצבע של "אני בסדר, את זאת שיש לה בעיות"?

זה כאב, הבלימה הזאת. לא, לא כאב. עדיין כואב.

אני פשוט לא יודעת איך להתמודד עם כל זה. אני לא מסוגלת.

אני לא יודעת איך לתפקד.

אין לי כוח להעמיד פנים.

אני מרגישה שכל העולם קרס עליי. פשוט ככה.

אין לי כוח יותר.