אין לי מושג למה לא כתבתי פה כל כך הרבה זמן...לא הייתה מוזה כנראה. אבל פעם בכמה זמן אני נכנסת לראות שהבלוג שלי עדיין חי..

תודה לכל הבנות שעזרו לי בפוסט הקודם...בסוף קניתי ציטוזן..יכול להיות שהוא טוב, לי פשוט אין מושג כי אני לא מתמידה..(סופרייז סופרייז)

קצת מוזר לחזור לכתוב..בגלל זה אני גם לא רוצה לדבר על משקל..באיזשהו מקום נמאס לי כבר..אני רוצה להרים ידים אבל מפחדת מזה פחד מוות..מפחדת להשלים עם ה"שמנה לתמיד" הזה.

מה שכן...יש לי בעייה...אני משתכרת מלא....וכל סופ"ש אני מתחרמנת עם שני בנים שונים לפחות

פאקינג שרמוטה נהייתי...אני דוחה את עצמי...ילדה( אולי כבר לא כל כך) בת 19 לא יודעת איך להתנהג עם גברים.

יש לי מישהו שהתחלתי איתו קשר, הוא גר די רחוק ואין לו רישיון עדיין..זה לא מונע ממני לעשות שטויות

אני מפחדת לחשוף את עצמי....אני תמיד עושה הצגה..כיאילו הכל בסדר ויש לי אחלה חיים, מגיעה הבייתה, בוכה שעתיים ורק אז נרדמת. אני מתאמצת להיות מושלמת בשבילם..וגם זה לא מספיק בסוף.

וואי נמאס לי, אני כל כך לא טובה עם בנים

19 שנה ולא למדתי כלום

אני מרגישה כזאת דפוקה לפעמים:/