יש לי אהבה.
יש לי משפחה שאוהבת אותי.
יש לי חברים והרבה.
יש לי נוכחות חיובית - מרגיש לי שאני מכירה המון אנשים ושהסביבה רוצה להכיר אותי וזה מרגיש ממש טוב.
יש לי עבודה במקצוע שלמדתי ושאני נהנת בה + בונוס בוס חבר טוב וזה כיף.
אני כל יום כמעט מכירה אנשים חדשים, הסביבה שלי גדלה ומשתנה והביטחון העצמי שלי גדל בצורה משמעותית.
התחזקתי מבחינה נפשית ופיזית, אני לא אותה אחת שהייתי לפני שנה.
חזרנו מיפן לפני שלושה חודשים בערך ועדיין לא התאוששתי. הזמן כל כך טס.
אני יודעת שאני אחזור לשם, אין לי ספק בכלל.
אני רק נזכרת ביפן ואני מתחילה לבכות כי היה כל כך טוב ולא רציתי שייגמר, לא מיציתי בכלל.
מרגישה שזה מקום קסום כל כך ושזה שינה את מי שאני לגמריי, הביא לי מלא השראה ופתח לי את הראש.
אני אכתוב פוסט מרוכז על יפן בהמשך, לוקח זמן לעכל דבר כזה.
בנתיים, תמונה שצילמתי - טירת מטסומוטו ביפן:
סופ"ש נעים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Shahar! :)
