..just my life חייה של ילדה מתוסבכת נפשית.. |
כינוי:
.mia.k בת: 31 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2008
ועכשיו? נתקעתי. אז מה בעצם עושים כשמגיעים לסוף? מה עושים כשמגיעים לדרך ללא מוצא? נשארים במקום? מסתובבים אחורה? מנסים לשבור את הקיר ולהמשיך הלאה? מה קורה עכשיו..? אני חושבת שעל זה רק בנאדם אחד יוכל לענות. ואני חושבת שהבנאדם הזה הוא...אני. אז למה בעצם הגורל של האדם תלוי על הכתפיים שלו? או שחלק יגידו שהאיש מלמעלה שולט בהכל.. אבל זה כבר דעות ואמונות אישיות ואני לא נכנסת לזה.. מה שאני מנסה להגיד פה זה ש.. קשה. קשה להגיע למקום לא ידוע ולחיות את הרגע.. ואז? בעצם כבר אין מה לחיות.. זה נתקע והופך לשגרה.אין לאן להתקדם. אז כן,אני במחסום כרגע.. ואני לא יודעת מה לעשות. אבל החלטתי,שעד שאני פותרת את זה, אפחד לא משפיע עליי. אפחד לא גורם לי לשנות את דעתי. יהיה מה שיהיה.
| |
אם אני אינני אני אז מי אני בכלל...? כל פעם,כשאני נכנסת לחדר, אני מרגישה את מבט עינכם הקודר- חודר מבעד לגופי. עינכם לא מורדות לרגע. הנעץ שבמבטכם גורם לי לזוז באי שקט. איך זה שאתם מצליחים לגרום לי להרגיש כך? איך זה שאתם מצליחים לגרום לי להרגיש כל כך עלובה? כל כך בודדה? כל כך...מציאותית? אני רואה אתכם בזווית עיני מתלחששים ומצביעים. מצביעים על אותו היצור שנכנס כרגע לחדר. אותו היצור המוזר שנקרא מיה. מיה .ק. אתם משווים אותי לאחרים,כל פעם למישהו אחר. אתם לוקחים ממני את זהותי ואת מהותי כאדם. אך אינכם מצליחים לקחת את מחשבותיי. אותן המחשבות שמחזקות אותי ונותנות לי את הכוח להמשיך הלאה. אם הייתם יכולים לקחת לי גם את אותן המחשבות... כבר לא הייתי. כבר לא הייתי אני,לפחות. לחקת נשימה עמוקה,להכניס לראש את המחשבות הללו, לעצום את העיניים ולפתוח את הדלת. אותה הדלת שמובילה אותי עליכם,שוב. וכאשר אני פותחת את עיניי? אני רואה אתכם. וכולכם יושבים שם ונועצים בי את אותו המבט המעיק. את אותו המבט שגורם לי להרגיש עירומה וחשופה לדעותכם. והדעה שלכם... הדעה שלכם היא רק לגרום לי להעלם. לא לתת לי להרגיש אני.
| |
למה? למה כל פעם אותו הדבר? למה תמיד שאני חושבת שהכל מסתדר אז זה שוב נהרס? למה כולם מתרחקים? למה הכל מתפורר לי בין הידיים? למה אני לא יכולה לעשות כלום בקשר לזה? למה מנצלים את התמימות שלי? למה אין לי אהבת אמת? למה כולם משקרים ובוגדים? למה אני תמיד נשברת בסוף למרות שאני אומרת לעצמי להיות חזקה? למה אבא עזב? למה אני האחות הגדולה? למה אני לבד בעולם? למה לאפחד לא אכפת ממני? למה אני נכנעת בסופו של דבר? למה הכל חשוך? למה?
| |
לדף הבא
דפים:
|