Ana Mia Perfection
pro ana mia blog |
כינוי:
PlasticDolly בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
01
אני לי יודעת למה
אבל זאת הפעם הראשונה שמחשתי לנשיקה מבן אדם שאני לא באמת אוהבת
הוא הריי בשבילי ידיד
אבל באותו הרגע הרגשתי חזקה
כאילו שקלטתי שאני שווה יותר ממה שזה נראה לי
צחקתי בצחוק מוזר וחייכתי אליו בביישנות לאחר המקרה
זה היה מוזר
מביך למדיי
זה נשמע כאילו שלא התנשקתי בכלל
אבל לא שזה באמת ככה
היו לי חברים ויחסית הרבה
ואני לא יתחיל לספור עכשיו
בכל מקרה לכמה רגעים שמחתי ,הבנתי שיש אנשים שאוהבים אותי
אחר מספר שעות התעוררתי
הבנתי
אני הולכת לפגוע בבן אדם הזה
אני לא אוהבת אותו אבל הוא אוהב אותי
ממזמן כבר חשבתי שהוא מאוהב בי
אבל תמיד הייתי עם חבר אז לא הייתה לו הזדמנות כזאת להראות לי את הרגשות כלפיי
וכתבתי לו היום בSMS כמו מפגרת
כי יש לו בית ספר ולא יכלתי להחזיק את זה
כתבתי שאני עדיין הרוסה מהקשר האחרון ושאני עדיין לא מוכנה לקשר חדש
אני בכלל לא יודעת אם אני יהיה מוכנה לאיזה קשרים בחודשים הקרובים
אחריי הקשר האחרון שלי אני מרגישה שבאמת איבדתי משו
בפעם הראשונה אני מרגישה שזה היה קשר רציני
היינו יכולים לדבר על הכל
על אנורקיסה ובולימיה אפילו,על העבר שלי והעבר שלו
ואני אהבתי להקשיב,והוא הקשיב לי כמה שרק היה צריך
שמחתי מהקשר הזה והייתי יכולה לתת את כל מה שיש לי בשביל אותו הבן אדם
אני לא יודעת בדיוק את הסיבה האמיתית לזה שהוא נפרד ממני
אבל אני מקווה שזה היה שווה בשבילו
אני עדיין מסתקלת על הדברים שעברנו ביחד
כל זה מכניס אותי לאוויר מוזרה
זה גם עצב וגעגועים לזמנים ההם
הייתי רוצה לחיות עם המשפטים האלו כמו
"לחיות את הרגע"
הלוואי שהיינו מבינים באותם הרגעים שאת הרגעים האלו אנחנו צריכים לחיות כמו שצריך
לזרוק הכל ולהנות מהרגע
הייתי רוצה לחזור לזמנים בהם הייתי ילדה קטנה
נראה לי הרבה חושבים כמוני
בלי דאגות ומחשבות מעמיקות
אז היינו יודעים מה זה באמת לחיות את הרגע
הטיול המשפחתיים
השיחות על שום דבר
קצת קשה לי להזכר בזכרונות שלי לפניי העלייה לארץ
כבר 9 שנים עברו מאז
אבל אני יודעת מהתמונות והזכרונות שנשארו שאלו באמת היו זמנים נהדרים
אני זוכרת את ההדלקות הראשונה שלי
כבר אז הייתה לי משיכה לבנים עם שיער ארוך
היה חו שיער שחור חלק,ותמיד רציתי להיות הכי טובה בכיתה כדיי שהוא ישים לב עליי
באחד מהימים (כיתה א') העבירו אותי לשבת ליידו
כמה ששמחתי
זה נשמע לי מוזר שכבר היו לי רגשות כאלו בגיל כל כך צעיר
אני בן אדם עם רומנטיקה,אני חושבת כך
הייתה לי גם אז חברה ממש טובה,היינו חברות מגן ילדים
לפניי כשנתיים המשפה שלי עשתה ביקור בארץ המולדת
ראיתי אותה,והילדה הזאת,היא מיוחדת
ממש מדהימה,אהבתי אותה עדיין
יכולתי לדבר איתה כמעט על הכל
חוץ מההפרעות האכילה שלי..כנראה
אבל כבר אז שחזרתי לארץ העבר שלי,הבנתי שאני לא שייכת
הארץ נהייתה מאוד אפרורית עם אנשים שחורים וחסרי חיוך
נורא פחדתי להיות שם
הכל היה אחרת ממה שזכרתי,וזה העציב אותי נורא
-
ומה שאני עושה בזמן האחרון,זה לחקור את העבר שלי
אני צריכה להתבגר
אני כבר בת 17 שעושה כל כך הרבה טעויות
זה באמת גיל קשה
אני כל כך רוצה להגיד תודה וסליחה להורים שלי
אבל אין לי את האומץ.
באמת תודה,ואני מצטערת על כל הדאגות שאני גורמת להם
-
אם מישו באמת קרא את זה ,צריך להבין שהורים
הם האנשים היחידים שיעזרו לנו בצרה אמיתי
שהם באמת תמיד יהיו איתנו
כל מה שהם מנסים זה ליצור מאיתנו אנשים יותר טובים
ושאנחנו נשיג יותר מהם
שנצליח לחיות כמו שצריך
בזה אני מסיימת את הפוסט הזה
עד לפעם הבאה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
