לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סילי - גבר אמיתי


גם גברים אמיתיים שואלים שאלות | חושב שאתה גבר אמיתי? תמשיך לקרוא ותגלה!


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008

פסגת הפחד


מסוקים , גשרים , קרבות ומלחמות. דברים מסוכנים הממלאים אתכם באדרנלין ברמה כמעט קריטית , ההתרגשות עולה , הסכנה מתגברת , אבל חכו שתשמעו על פסגת הפחד.


אני מכיר המון אנשים שרוצים לנסות ספורט אתגרי, בין אם זה לקפוץ מאיזה גשר קשורים לחבל , לשוט בקיאק לאורך האמזונס או לבצע צניחה חופשית בשביל להרגיש את האדרנלין, להגיע לפסגת הפחד ובאמת לחוות את היכולת שלהם להיות אמיצים לנוכח אותן סכנות אבל, כשאנשים חושבים על לגשת ולדבר עם אדם זר או לחילופין לטעום מאכל שהם בחיים לא אכלו , המבט על עיניהם שווה מיליונים: החל מסלידה מעורה בפחד וכלה בחלחלה ותירוצים ל"למה לא". אותם אנשים אמיצים לכאורה אשר בוחרים לחיות על הקצה לא באמת הגיעו אל הקצה של עצמם - אולי לקצה שהחברה מרשה , שם אחרי הכל הכל מסוכן ומפחיד אבל הכל מאושר ונכון.

הגיוני מאוד שאנשים עם יצר הישרדות מפותח יסלדו מפעולות בסגנון ספורט אתגרי מחשש לחייהם, הגיוני מאוד גם שאחרים דווקא ירצו לחוות משהו שכזה.
אבל כשחושבים על לגשת לאדם זר, כנגד לקפוץ ממצוק אל עבר כל סכנה אפשרית הכל מתברר. בעוד שבשני יש סכנה לחיים ,בראשון - יש סכנה לאגו ואכן סכנה פסיכולוגית היא בהרבה יותר מסוכנת מכל סכנה פיזית שתחוו. למה? סכנה פסיכולוגית נתפסת כחזקה יותר מסכנה פיזית.

הסיבה הראשונה שאני יכול לחשוב עליה יכולה להיות ההתמודדות שאחרי. בעוד שבסכנה פיזית כל זכר אליה עובר אחרי ביצוע הפעולה הסכנה הפסיכולוגית נשארת לרדוף אתכם לעד. אפשר להסביר את העניין כסוג של תגובה פוסט טראומטית , הצלקת&nbsp; שתיווצר מערעור העולם שלכם והחשיבות אשר אתם מיחסים לה נשמעת בהחלט מפחידה.

עוד סיבה היא התנייה שלילית. לא פעם ראיתי אנשים המגיבים לדברים שונים בצורה מאוד אבסורדית החל מעיוות הפנים לכדי השמעת קולות שיגרמו לאמני מטאל לקנא. הפעולה הזאת אשר בעצם נועדה להעיד על סלידה וחוסר ההסכמה על משהו מסויים מתנה אתכם באופן רקורסיבי (ככל שתגיבו יותר, כך תחזקו את היחס שלכם לאותו הדבר וככל שתחזקו את היחס שלכם לדבר המסויים הזה, תגיבו יותר) להגיב באותה הדרך ולהקנות לעצמכם הרגלים חיוביים או שליליים.

למה שמישהו ירצה לשנות את ההרגלים האלה? הרי ידוע שעל טעם וריח אין להתווכח וזה כל כך נכון כי זה מה שאמרו לכם כל הזמן ומי בכלל חשב על לאתגר את קיומו של משפט כזה "אבסולוטי".
אני חושב שלהגביל את עצמך ברבדים מסויימים יהיה דבר שיעצור ויעכב אתכם בפועל בין אם זה לנסות מאכל חדש שיתברר כממש חווייתי וטעים לבין ללכת ולהכיר אנשים באופן ספונטני ואפילו להתחבר לסגנון מוזיקלי שנוגד באופן גורף וחד משמעי את התפיסה שלכם שכן, אני בטוח שלכל אחד יש את הסיבות שלו.

אז מה עושים?
הדבר הראשון זה להבין שפגיעה באגו או טראומה פסיכולוגית שתיווצר לכם מדברים כל כך חסרי חשיבות תהיה רק אם תתנו לה לקרות. מה שעובד בשבילי זאת העובדה שפשוט לא אכפת לי יותר מדי. אז זה לא יהיה טעים , אז אני לא אוהב ת'שיר, ביג פאקינ' דיל.

עוד דרך מעניינת היא להתחיל במגמה של להפסיק את התגובות האבסורדיות (וראיתי כל כך הרבה) ועם הזמן לנסות ובאמת ללכת על זה כמו שאומרים בסרטים מבלי להתחרט ומבלי להרגיש רע בצורה כזאת או אחרת.

אז מה הדרך שלכם?

-סילי.



נכתב על ידי סילי - גבר אמיתי , 6/12/2008 23:54  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




Avatarכינוי:  סילי - גבר אמיתי

בן: 38

MSN: 

תמונה




29,061
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסילי - גבר אמיתי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סילי - גבר אמיתי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)