סילי - גבר אמיתי

כולם לועסים מסטיקים, החל ממישהי שסיימה ארוחת צהריים מהירה, וכלה בבחור העומד על סף סיומה של פגישה רומנטית כשכל אחד , באופן לא מפתיע,מעדיף ללעוס אותם בצורה קצת אחרת.

יש כאלה המעדיפים את הטעם המתוק, שנמס לך בפה ומשחרר חומרים מעוררים ומשמחים, ממלאים אותך באנרגיה,
לפחות לזמן מוגבל כשזו, תצנח לפתע כיאה לכל מסטיק עם סוכר, חשבון רופא השיניים יתפח אמנם אך התענוג המלווה במעשה האסור,

מלא המתיקות מונע ממך לתת דין וחשבון ולהתענג על כל רגע מתקתק שחומק כמו שהוא מגיע, תוך רגעים אחדים.
הלעיסה אכן מענגת, אך ההשלכות, אולי קצת פחות.

יש את לועסי הבריאות - אותם האנשים שמחפשים את המסטיק הנכון בעבורם - אולי מסטיק שמנקה את השיניים,
מלבין אותן ותוך כדי גם מכין קפה בזמן שמסטיק נוסף מדליק לך את הסיגריה אחרי (כי בריאות, היא מעל הכל כידוע); זה נחמד, עד כמה שהמפרסמים טוענים,אבל כולנו יודעים שזהו בסך הכל תירוץ ללעוס, הרבה ולהרגיש טוב עם עצמך, כי אחרי הכל, אף אחד לא רוצה ללעוס משהו מתוך

אינסטינקט,ולהתחרט על הלעיסה מאוחר יותר.

יש את הלועסים המזדמנים, כאלה לפתע נופלים על משהו נהדר וזמין באותו הרגע.
אין להם את הסוג הקבוע שלהם והמחשבה הרווחת בפיהם תהיה: "מה שבא, ברוך הבא".
מפתיע שאנשים כאלה לועסים כלאחר יד שכן, אני לא הייתי רוצה ללעוס אחרי שאחרים לעסו דקות לפני.

ולבסוף, יש אותי, לועס לא פחות מאחרים: הייתי הטיפוס המתוק, עד שרופא השיניים גרם לי למשכן את הדירה בפעם השנייה, 
הייתי גם הלועס הבריאותי עד שהבנתי שאני משלה את עצמי , בדיוק כמו כולם, הייתי גם לועס מזדמן, עוד דף שאפשר להעביר בחיים והיום,

אני כמעט בטוח שאני לועס מסוג חדש: הלועס המתמשך. אני אוהב ללעוס, מבלי לאבד את הטעם, גם אחרי הרבה זמן.
אני אוהב ללעוס באופן ממושך, להנות מכל לעיסה כאילו שזוהי הפעם הראשונה בה אני עושה זאת ואני אוהב, כשבסופו של יום,
גם אם לעסתי במשך כולו, זה לא ימאס עליי, כי הטעם לא נאבד, ופשוט נמשך ונמשך.

[כמה מפתיע שדווקא עכשיו הם הוציא את המוצר הזה:]




עד כאן להפעם,

-סילי