היי קוראים והיי קוראות.
אתם כבר בטח יודעים שאני בן אדם מוזר. בן אדם עם בעיות מסויימות.
טוב, אז עכשיו ההוכחות באו והן מציגות את עצמן על המסך של המחשב שלכם.
כשהייתי בת 9 או 10 (תלוי על איזה חלק מהשנה אתם מסתכלים) נרשמתי לצופים.
כן, כיתה ד'. לכולם מגיע היום הזה.
תארו לכם כמה מופתעת הייתי כשהמדריך של קבוצת הבנות שלנו היה גיא. (השם שונה. אין סיבה אמיתית.)
גיא הוא באותה התקופה החבר הכי טוב של אחי הגדול, שניהם גדולים ממני ב6 שנים שלמות.
גיא היה החבר הראשון של אחי שאשכרה לא שנאתי. לאחי יש טעם נוראי בחברים שחלקם אפילו נהגו להכנס אלינו הביתה בלי לדפוק או פשוט להכנס לחדר שלי בלי לשאול. (אחד מהם אפילו התחיל איתי. עם ילדה בת 10! גאד.)
אז גיא היה בכיתה י', בחור חמוד במיוחד בן 15-16.
כל בחורה יודעת שכשאת קטנה את לא מחפשת בחור חתיך עם שרירים שמזכיר לך איזה שחקן מפורסם, את מחפשת מישוה חמוד, נחמד ומתוק שפשוט יחייך כל הזמן ויגרום לך לצחוק.
זה מה שהיה גיא, החבר הכי טוב של אחי והקראש הראשון שלי.
אז גיא, שקיבל עוד תפקיד בחיי לידיו, המשיך להופיע בביתנו באופן קבוע. דופק בדלת ואפילו לא מתקרב לי לחדר. מחייך אלי כל פעם שהוא רואה אותי ותמיד מציע לי להצטרף אל המשחקים שלו ושל אחיו כשנראה שמשעמם לי.
אפילו ההורים שלי מתו עליו!!!
גיא היה מושלם.
לפני שהגעתי לגיל 12 הוא ואחי כבר ניתקו קשרים.
גיא החל ללמוד לבגרויות באופן אקסטרני, מגלה שבית ספר זאת פשוט לא המסגרת בשבילו.
לא אני ולא אחי שמענו ממנו במשך 5 שנים לפחות. תמיד זכרתי אותו, הקראש הראשון שלי והמדריך הכי טוב שהיה לי איי פעם. (והיה לי מבחר לבחור מתוכו.)
החברים של אחי אף פעם לא הלהיבו אותי שוב אבל הטעם שלו בהם בהחלט השתפר.
עברנו עיר, עכשיו רחוקים ממנו יותר מתמיד.
ביום חמישי (כן, הזה.) ישבתי מול המחשב (כרגיל) כשאחי נכנס לחדר ומיד דוחף אותי הצידה כדי להכנס לאיזה אתר מפות.
אני שומעת אותו מדי פעם זורק את המילה "גיא" אל הבן אדם שאיתו הוא מדבר.
הופתעתי. ישבתי בהלם מוחלט ולא הבנתי. היה לו רק חבר אחד בשם גיא וזה היה הגיא שעליו פיתחתי קראש.
מתברר שזה באמת הוא. אותו הגיא בדיוק. הם חזרו לקשר שוב.
הוא אפילו הגיע אותו ערב אלינו הביתה.
ראיתי אותו כשירדתי לקחת זוג גרביים מערמת הבגדים הנקיים שהצתברה לי בחדר השירות.
הוא חייך אלי, מובך מכל העיניים שהופנו אליו בהפתעה מוחלטת.
הוא לא השתנה בכלל. נראה בדיוק אותו הדבר וביישן בדיוק באותה המידה.
אז... מה יהיה איתי עכשיו?
עדיין דלוקה עליו או שהתגברתי?
נתקרב קצת או שהוא עדיין יהיה "החבר של אחי"?
האמת? אין לי מושג.
אבל יהיה טוב.
לאב & פיס
לכולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
