מוזר לי,כל כך מוזר לי.
זה מתחיל שוב,הפעם זה מתחיל אחרת.
ההתחלה אותה התחלה אחד לאחד,כמעט.
אני מרגישה שזה יותר חזק,
מזמין יותר, מגנטי יותר.
לא יודעת איך להסביר במילים,
כל כך מוזר,
מטורף לגמרי,
וליד כל זה, מסביב להילה המאירה הזאת,
כל הדברים האחרים מינימאליים,
אפילו לא מעניינים.
אין לי מושג מה אני רוצה,
יש לי עירבוב מחשבות.
מצד אחד שלא יגמר לעולם.
מצד שני, יש בי פחד!
אותו פחד,שנמאס לחזור אליו.
אני בטוחה בדבר אחד,צריך ללמוד להשתלט על הרצון.
הרצון להבליט,להתיחד(ממיוחד).
צריך לקבל את זה במינון, 2-3 כפסולות ביום,
אני לא בסדר!.
גאד דאמנ איזה דיכאון תקף אותי אתמול,מטורף.
חסרת חיים שכמותי, אפילו בלי סיבה מעניינת.
הלכתי למצוא חיים.
CYA
והחשד התפוגג לו :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
