אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי,מרגישה כל כך נורא...אני לא מסוגלת להתשלט על זה בצורה הגיונית,מאיפה להתחיל לתקוף בכלל את הרגשות האלה?
בא לי להתחיל מחדש,לשנות את דרכי הדברים, אני חושבת שפעלתי בצורה הכי לא נכונה שיש.
אני פשוט צריכה להתנתק להמון זמן, עד שארגיש עוד יותר רע מעכשיו.
אני שונאת את עצמי, למה אני מדברת נגד האינטרסים שלי,למה אני לא מביעה אכזבה? למה ולמה ולמה ולמה וכוס אמק.
נורא קל להגיד שלא אכפת לי, אבל בפנים זה בוער ונשרף הכל...מצחיק לאן שהגעתי, מי היה מאמין.
עברו שנתיים מאז, שנה אחת לא רגילה, ושנה אחת של פירוק קשר, צר לי מאוד, אני חושבת שברגעים כאלו יכולנו להיות צוות לעניין.
עברו 4 שנים מאז הרגע ההוא, שנתיים לא רגילות ושנתיים של פירוק, איך הצלחתי לאבד את זה?
אני כל כך צריכה את זה...ואם זה לא מספיק...אני פשוט אבודה, עשיתי את המהלך הכי מטורף בחיים שלי...שיש עירבוב רגשות לגביו.
ונמאס לי.
היה לי מספיק.
בא לי לנסוע מפה לקיבינימט...אולי שם אני אמצא טיפה של נחת.