סיפורי הוטל

פרק 4
~~~~
ארוך~~~
~~~~~

"איפה אני?" שאלה נועה כשעתעוררה.
באותו הזמן ביל התעורר.
"מה אתה עושה פה?" שאלה נועה שרק עכשיו שמה לב.
"ועוד במיטה שלי? איתי?" הוסיפה.
"הינו  במועדון ו.." אמר ביל אך דבריה של נועה הפסיקו אותו,
"אני יודעת! זה לא עונה על השאלה!" אמרה.
"תני לי לסיים!"
"נוו.."
"אוקי, אז הינו במועדון את השתכרת כהוגן אז לקחתי אותך לחדר שלך, והתעלפת."
"אה.. אבל למה אתה פה?" שאלה, ומבט של מובוכה עלה על פניה.
"אני הייתי עייף ונרדמתי, סליחה.." אמר ביל שהשפיל את מבטו.
"לא.. עשינו..?" שאלה נועה
"לא"
"אה.. טוב.. אם אכפת לך אני רוצה להתקלח, טוב?" שאלה נועה לאחר שתיקה מביכה.
"אכפת לי.." אמר ביל במבט שובב.
לאחר שראה את המבט המוזר שנוצר בפני נועה הוא הוסיף:
"סתם צחקתי"
"אה.. חח..." אמרה נועה.
"ביי" אמרה נועה.
"ביי" ענה לה ביל.
הוא התקרב אליה ונשק על לה הלחי.
הוא הלך לכיוון הדלת, יצא והשאיר קצת את הדלת בפתוחה.

אצל טום וחן:
טום וחן גם ישנו ביחד,  אבל לא עשו כלום כי חן הייתה שיכורה, וטום לא רצה לנצל.
מופתעים?

חזרה לנועה:
נועה יצאה מהמקלחת.
"מה אתה עושה פה!?" שאלה בכעס.
"אני עם מגבת!" הוסיפה לאחר שהסתכלה על עצמה.
"יותר טוב" אמרה ביל וקרץ לה.
"אוף ביל.." אמרה נועה בשקט.
"מה קרה?" שאל.
"מה את רוצה מחיי?" שאלה בקול רם יותר.
"אמ.. א.. או..אות..אותך!" אמר ביל מגמגם.
הוא השפיל את מבטו, לא רצה להסתכל על עיניה.
"ביל.. זה לא טוב.."
"למה?" שאל ביל מופתע.
"כי.. מה שקרה אתמול, אהי לא רוצה שיחזור עליו."
"למה?"
"ככה!" אמרה נועה בקול תקיף.
ביל נבהל.
"לך.. בבקשה.." אמרה נועה מתחננת.
בלי לומר מילה ביל יצא מהחדר במבט עצוב, והפעם הוא באמת יצא.

ביל נכנס בסערה לחדרו של טום.
"אה, אופס.." אמר ביל בשקט..
הוא ראה את חן וטום ישנים.
"חמודים.." חשב.
"אה..? בוקר טוב" אמרה חן כשעתעוררה.
"ביל?" שאלה מופתעת.
"כן.. סליחה.. אני פשוט צריך את טום דחוף.."
"אני אחזור יותר מאוחר." הוסיף ביל.
"ביי.."
ביל נכנס לחדרו.
השעה הייתה 11 בבוקר.
הטלפון צלצל.
"הלו" אמר ביל.
"ביל?" שאל קול מוכר.
"כן.. דיוויד, מה?" שאל ביל.
"יש לכם הופעה.. היום. בבית המלון. בשעה 19:00"
"מה!? למה?" אמר ביל כועס.
"חייב. תגיד לכולם!"
"ביי.."
"ביי!"
"שיט.." סיננן ביל לאחר שניתק את השיחה.
ביל לקח עט ונייר והתחיל לכתוב שיר.. על כל מה שהוא מרגיש.. עכשיו..

"בוקר טוב.." אמר טום
"איפה את?" הוסיף לאחר שלא ראה אותה.
"מכינה קפה! רוצה?"
"כן, תודה מאמי." אמר וחיוך עלה על פניו..
"חמודה.." אמר בשקט.
"אה! ביל חיפש  אותך הוא אמר שזה דחוף.."
"טוב.. אחרי שאני אשתה את הקפה אני אלך אליו.."
טום הלך לכיוון השולחן, התיישב ולגם מהקפה.
"טעים.." אמר.
"תודה!" אמרה חן מאושרת
"תקשיב..." "תקשיבי.." נשמעו 2 הקולות ביחד.
"את קודם" אתה קודם" ושוב.. ביחד..
"נומר ביחד?" שאלה חן מצחקקת מעט.
"כן.."
"אחת שתיים, שלוש!"צעקה חן.
"הקטע שהיה, אני לא רוצה שיחזור, אנחנו לא זוג, אני מעדיף אותך ידידה" אמר טום, שבאותו הזמן חן אמרה:
"אני לא רוצה שניהיה זוג, אלה ידידים. תשכח את מה שהיה."
שניהם התחילו לצחוק.
לאחר שטום גמר לשתות את הקפה, הוא יצא מהחדר והלך לכיוון חדרו של ביל...
"פתוח!" צעק ביל.
טום נכנס לחדר וראה את ביל, כותב.
"מה זה? שיר?" שאל טום
"כן"
"תקשיב.. דיוויד אמר שיש לנו הופעה היום בשבע בבית המלון, תגיד לגיאורג וגוסטב.."
"זה מה שרצית? חשבתי שזה יהיה חשוב.." אמר טום.
"לא.. יש לי בעיה.. עם.. מישהי." אמר ביל, קצת מגמגם.
"מי?" צעק טום בהתרגשות.
"נועה"
"מה קרה?"
"אמרתי לה שאני רוצה.. אמ.. אותה.. אבל היא אמרה שאני אצא מחייה.." אמר.
הוא פחד להסתכל על עינו של טום.
"תראה.. אני לא יודע מה לומר..." אמר טום.
"פעם ראשונה בחיים שלך, אתה לא יודע מה לומר בנוגע לבחורה?" שאל ביל, קצת צחק.
"שתוק!" צעק עליו טום.
"טוב, זה לא הקטע, אני רוצה לספר לך מה חשבתי" אמר ביל.
"נו..."
"אני עכשיו כותב לה שיר, ובמופעה אני אשיר לה.. מה אתה אומר?" שאל.
"מושלם! אחי! לא ידעתי שאתה כזה!" אמר וקרץ.
"טוב, תלך תן לי להיות לבד ותלך להודיע לחברה על המופע.."
"ביי"
"ביי"

"חזרתי!" צעקה חן שנכנסה לתוך הסוויטה.
"נועה?"
חן ראתה את נועה, בוכה.
"מה קרה, נסיכה?" שאלה חן.
"ביל.. אני כל כך.. כל כך.."
"כל כך מה?" שאלה חן.
"שונאת אותו" אמרה נועה.
"למה?" שאלה חן מופתעת.
"כי אני אוהבת אותו.." אמרה נועה.
חן צחקה מעט, ואמרה:
"טוב, אני אספר לך מה היה לי עם טום, שתשכחי ממה שקרה, טום?"
"טוב.."
חן סיפרה לנועה כל מה שקרה.
"באמת?" שאלה נועה מופתעת.
"כן!" אמרה חן מתגאה.
"אבל, אבל.. את אוהבת אותו.."
"לא.. אני לא.. אני מעריצה אותו.. רק מעריצה." אמרה חן ברוגע.
"טוב.. אחרי שעברו 30 דקות.. ספרי לי מה קרה עם ביל." אמרה חן.
"סתם.."
"בואי לבית קפה וספרי לי שם!" קבעה חן ונכנסה להתקלח.
לאחר רבע שעה חן יצאה מהמקלחת ונועה נכנסה.
חן התלבשה, התאפרה והייתה מוכנה לתזוזה, כך גם נועה.
הן לקחו כרטיס, מזומן ופלאלפון ויצאו.
הם הלכו ברגל לכיוון בית הקפה הקרוב.
הם מצאו שולחן לשבת בו ובזמינו 2 קפה.
"הנה" אמרה המלצרית ושמה להם על השולחן 2 כוסות נס קפה.
"תודה.."
"כחל?" שאלה נועה נדהמת.
"כחל!" צעקה.
"נועה?" הסתובבה לעברה נערה.
היו לה טלטלים ועינים ירוקות.
"נועה!" קפצה כחל באושר.
"כחל? זוכרת אותי?" שאלה חן.
"חן?"
"כן!" אמרה חן וקפצה לחבק את כחל.
"היי" נשמע לפתע קול גברי.
זה היה טום.
"היי.." אמרה נועה.
"הי!" השיבה חן.
"מי את?" שאל טום וסרק את כחל.
"טום! טום קאוליץ!" צרחה חן.
"כן.. זה אני" אמר טום בזמן שצחק.
"אופס.." אמרה כחל וגם היא הצטרפה לצחוק.
"אני.. אני כחל." אמרה כחל.
"טום" אמר ולחץ לה את היד.
"מה מביא אותך אלינו?" שאלה חן מחייכת.
"האמת.. אני מזמין אותכם למופע שלנו, היום בשבע בבית המלון" אמר טום.
"גם את מוזמנת" אמר וחייך לכחל.
"ביי, אני חייב לסדר את ההופעה.." אמר טום והלך.
"מאיפה אתם מכירים אותו!?" צרחה כחל.
"ידידים.." אמרה נועה.
"שבי איתנו" הוסיפה.
כחל הישבה.
"אז... זה בסדר שתספרי, פה?" שאלה חן.
נועה הבינה את הכוונה.
"כן.. אני אספר גם לכחל." אמרה וחייכה.
"אז.. ספרי." אמרה חן.
כחל שתקה.
"אז.. אני נועה, אני מישראל ואוהבת את ביל. ביל לקח אותי לבית המלון אחרי ששתיתי יותר מידי,
ובפתח החדר, התעלפתי."
"מה!?" צרחה חן.
"תקשיבי." אמרה נועה
"אז הוא שם אותי על המיטה, ונרדם לידי... בבוקר צרחתי עליו כמו מטורפתי והוא אמר לי שהוא רוצה אותי." אמרה נועה והשפילה את מבטה
"ו.. אני אמרתי שיעזוב את חיי.." הוסיפה, והפעם בכתה.
"נועה.." אמרה כחל וחיבקה אותה.
כך גם חן עשתה.
לאחר 5 דקות של שתיקה נועה אמרה:
"בואי איתנו לסוויטה, נתרגן למופע." אמרה וחייכה לכחל.
"כן.." אמרה.
"נועה שמה שטר על השולחן ויצאה יחד עם חברותיה.
הם הלכו לכיוון בית המלון, נכנסו לסוויטה ואז כחל שאלה:
"מה השעה?"
"3 בצהריים" אמרה חן.
"יש עוד 4 שעות.." הוסיפה.
הם התקלחו, התלבשו ועשו את כל השאר...

"כתבת שיר?" שאל טום את ביל.
"כן"
"יש תווים?" הוסיף טום.
"כן.." אמר והושיט לו חבילת ניירות.
"תן גיאורג וגוסטב את השיר, ותלמד את הקצב.."
"בלעדייך?" שאל טום מופתע.
"לא.. אני כבר בא."
"ביי"
"ביי"

בהופעה:
"שלום!" צעק ביל למקרופון.
"אני רוצה להתחיל עם שיר, שכתבתי היום.. אתם הראשונים ששומעים" אמר.
קריאות הידד נשמעו מהקהל.
"מעניין איזה שיר!" לחשה חן בהתרגשות לכחל ונועה, שהיו במופע.
"השיר הוא למישהי מאוד מיוחדת.." הוסיף.
"איפה היא!?" חשב.
ביל חיפש את נועה בקהל, עד שמצא, הוא חייך אליה, נועה לא שמה לב.
"הוא מוקדש למישהי שאני אוהב... לנועה." אמר בבישנות.

~~~~~

סוף הפרק!

ארוך..