סיפורי הוטל

Yam! 8/08: ראיון עם המפיק דיויד יוסט.

כישרון, עבודה ומה עוד?

מפיק Tokio Hotel דיויד יוסט יודע!

הוא: מפיק, אמרגן ויוצר השירים של טוקיו הוטל. הוא פתח לקהל את להקת הבחורים הצעירים ממגדבורג.

 הוא יצר את ההצלחה הבינלאומית שלהם. הוא "חולה עבודה", הלו"ז שלו צפוף יממה שלה.

 אך למרות הכל, הגבר, בן ה35, נתן ראיון בלעדי למגזין Yam!.

הוא סיפר מה צריך להיות לכוכב כדי שההצלחה שלו תהיה ממושכת,

 ולמה אהבה לעבודה לפעמים צריכה להיות יותר חזקה מאשר הכישרון עצמו.

מה צריך להיות לכוכב?

דיויד: פוטנציאל! קודם כל, לכוכב צריך להיות כישרון אמוציונאלי וחוץ מזה, לאהוב לעבוד.

אם לאדם מוכשר יש כישרון וגם רצון עבודה גדול, אז הסיכויים שהוא יצליח במוקדם או במאוחר גבוהים מאוד.

האם זה יכול להצליח גם אם לאדם הזה יש רק ערך אחד משני הערכים הללו?

דיויד: כן, אבל אז אחד הערכים הללו יצטרכו לבלוט בצורה מקסימאלית.

אם יש כישרון אבל אין רצון עבודה, אז זה לא יהיה רע עם מסביבך יהיו אנשים שיעזרו לך להגיע אל ההצלחה.

כך גם הפוך. אם הכישרון אצל מישהו לא בולט כל כך אך יש לו תבונה והמון רצון עבודה

אז גם לבן אדם הזה כן יש הרבה סיכויים להצלחה.

אתה יכול להביא דוגמא למשהו כזה?

דיויד: מדונה! היא באמת זמרת בולטת – בהתחלה לא היה לה כלום אך היא תמיד הייתה נורא חכמה.

מדונה במשך 20 שנה הייתה בראש מצעדי המוזיקה. וזה לא סתם מזל,

הרי המזל לא יכול להאיר את הדרך במשך כל כך הרבה זמן.

היא לא נותנת סיכוי לאף אחד [הכוונה שיש לה להיטים שאי אפשר להתחרות בהם].

מה עוד צריך כדי להיות מוצלח ופופולארי למשך הרבה זמן?

דיויד: עוד ערך נורא חשוב שקשור לרצון עבודה – להיות מוכן להקריב משהו למען המטרה.

למען הצלחה גדולה וארוכה כמעט תמיד צריך להקריב משהו. והחוק הזה קיים לא רק בעסקי המוזיקה.

צריכים להיות לך המון מזל וכישרון כדי להישאר בקו הפופולאריות בלי ספק.

איך אתה מגלה כישרון?

דיויד: אני מעדיף להרגיש את הכישרון. אני מעדיף בעיקר להאמין לאינטואיציה שלי.

ומה אמרה לך האינטואיציה כשראית לראשונה את Tokio Hotel?

דיויד: הייתי בשוק (צוחק). בשבילי הפגישה הזאת הייתה בלתי צפויה. באותו היום היו לי תוכניות אחרות לגמרי.

אך כולן, כל מה שתכננתי, נשכחו מיד כשראינו ושמענו בפעם הראשונה את הבנים.

ביל היה אז בן 13 והוא ניגן לי ולעמיתיי לעבודה את שירי הלהקה

שהם יצרו בעצמם וניגנו חיי במקום קטן במגדבורג.

אחרי זה, כשהבנים נפרדו מאיתנו צעקתי "כן!" ו"זאת מציאה!" (מגחך).

האם ידעת שטוקיו הוטל יהפכו למפורסמים בכל העולם?

דיויד: לא, ברור שלא. היית בטוח שהלהקה תהיה פופולארית בגרמניה. אפילו התערבתי שזה יהיה ככה.

אבל זה יהיר מדי לומר שהייתי בטוח שהם יהפכו לכוכבים בינלאומיים.

מהו המתכון להצלחת טוקיו הוטל?

דיויד: השוק המוזיקלי מלא באמנים שמכתיבים להם את סדר היום ולאחר מכן בודקים אם הם עושים את כל הדברים נכון.

אבל TH – ההפך הגמור מזה. זה אחד המתכונים להצלחה.

עד כמה TH ההפך מזה?

דיויד: נו, אם היו מכריחים את ביל לעשות משהו נגד רצונו, הוא היה מאבד המון ממה שמרכיב את האישיות שלו.

ביל פשוט חייב להיות בטוח בכל מה שהוא עושה, כדי להיות באמת אמן טוב עד כמה שהוא יכול. הוא, עוד אז כשהיה ילד קטן,

 ידע במדויק מה הוא רוצה ובטוח במה שהוא לא רוצה. אנשים מרגישים את זה.

חוץ מזה, הוא בעצמו מטען אמוציונאלי, סולן כמוהו בגרמניה ניתן לספור על כף יד ולמצוא בין עשרות שנים [כאילו, לעיתים נדירות].

אתה היוצר של השירים והאמרגן. מה אתה אוהב יותר משני הדברים האלו?

דיויד: ברור שיצירת מוזיקה הרבה יותר מעניינת, אבל העבודה של המפיק גם היא מלאת יצירתיות.

אני מאמין בעצמי ובמה שאני עושה, וזה נותן לי דחף לדברים חדשים כל יום מחדש.

אם לא היה את זה, לא הייתי יכול לעבוד.

האם התחלת לעבוד על הדיסק השלישי של Tokio Hotel?

דיויד: התחלנו לכתוב את השירים. ביל עכשיו מלא במוזה ומתמלא כל הזמן ברעיונות לשירים חדשים.

מהו השיר הטוב ביותר שיצרת?

דיויד: השיר, שעוד לא כתבתי (צוחק).

טוב זהו להיום ממש ממש אוהבת טומי לולי

ומצפה לתגובות!!!!!