עומר שלי , קטן ומתוקקקקקקקקק , פשוט לאכול אותו , נכנס לגן חדש . גן עם המון ילדים , אין את סבתא ל\ידו שתדאג להאכיל אותו , אין את סבתא לידו שתדאג לשמור ולשחק איתו
קשה לו ! קשה לו מאד , הוא בוכה המון ולא אוכל , אני כבר לא יודעת מה לעשות , הוא ילד רגיש ומתוק ,
הגננת אמרה לי שהוא משחק לבד , הוא יושב בארגז חול ומשחק , פשוט נקרע לי הלב.....
הוא לא מפסיק לבכות , הוא עצוב שאני משאירה אותו בגן והולכת שחוזרים הביתה , הוא רוצה רק על הידיים , הוא לא מוכן לרדת מהידיים, הוא פוחד שאני עוזבת אותו .
אולי הייתי צריכה לשים אותו בגן של סופיה . אולי בגן עם פחות ילדים , אולי בגן שיותר ידאגו לו .
אני לא יודעת , אני מקווה שזה ישתפר ....
בתאלוש שלי ,פונצ' קטנה שלי , היא בסדר בגן , יש לה חברים , אני חושבת , היא לא כל כך משתפת אותי , אני שואלת אותה המון שאלות, אבל לא מקבלת הרבה תשובות.
לשאלה אחת , אני מקבלת תשובה זהה, שאני שואלת אותה "איך קוראים לגננת שלך?" אז התשובה היא כמובן : "סופיה" היא פשוט לא מוכנה לקבל את זה ששלומית זו הגננת החדשה שלה.
אבל היה לה קשה מאד בהתחלה , עכשיו היא לוקחת את מימי איתה לגן , אז היא בסדר , יש לה עוד חברה
והיא למדה משפט חשוב מאד,
אני לא יודעת אם מישהו אמר לה אותו (עם השכל שלה , בן פורת יוסף, אי אפשר לדעת אם היא חשבה על זה ) והמשפט הולך כך
"מי שמשיג אותי , לא יקבל הפתעה"
נכון שזה משפט חזק !?!?!?!?!?!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
