כמה סיפורים קטנים מהחודש האחרון:
יום רביעי, אלון בא לאסוף את בתאל ומתקשר אלי: "הילדה גזרה את החולצה שלה, איך אני הולך איתה לבלט?"
אחרי שהפסקתי לצחוק שאלתי אותו כמה זה חמור ומסתבר שזה די חמור פשוט עיגול באמצע החולצה ושנשאלה הנסיכה לפשר העניין היא נענתה שהילדים בן חגגו בכאילו יום הולדת ואור שאל "מי רוצה שאני אגזור לו את החולצה?" אז בתאל גזרה לעצמה.
יום שבת, אנחנו עם הילדים בבית, בחוץ גשום מאד. פתאום בתאל מוציאה מדבקות ומתחילה להדביק למטה על הקיר האדום , קוראת לעומר ואומרת לו "עומר בו תעזור לי לכסות את כל הלבן"
הסבר: יש לנו קיר אדום מהמם שהרטיבות הרסה אותו קצת למטה והצבע האדום התקלף, זה כנראה לא מצא חן בעיני הנסיכה שלי .
תראו את התמונה
יום שלישי - נילדים אצל סבתא , פתאום בתאל לוקחת את המפת משי ושמה על הראש, לקחה את הזר פרחים מהאגרטל - נוטף מים החזיקה ביד וקראה לעומר: "עומר בוא תהיה החתן שלי"
אז קבלו את החתן והכלה במחיאות כפיים סוערות:
היום, יום רביעי , בוקר , אני חולה, עומר קם ואומר לי "אמא קומי" אני מנסה להסביר לו שאני חולה , הוא הולך מביא מעין צלחת עם כפית ואומר לי: "אמא, תפתחי את הפה" אני פותחת והוא מאכיל אותי ואומר: "אמא, זו התרופה שלך, זה דבש וחלב , תאכלי"
אכלתי כמצוותו ואז הוא אומר: אמא, עכשיו את לא חולה, קומי"
אכלתי אותווווווווווווווווו
אין על הילדים שלי , חמסה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
