אני
פשוט כבר לא יודעת
אני
לא יודעת מה קורה בנינו
אני
לא מבינה למה הוא מסתתר ומתחבא
אני
לא מבינה למה הוא מתחמק
ובכלל
לא רק בקשר אליו
אני
כבר לא מבינה כלום
כל
יום אני קמה עם הרגשה טובה ובלילה נרדמת עם הרגשה רעה
לפעמים
זה בא ולפעמים זה הולך
יום
אחד אתה למטה ויום אחד אתה למעלה
כרגע
זה המשפט הכי נכון ששמעתי בדקות הקרובות
אני
פשוט כבר לא יודעת מה לעשות
אני
פשוט כבר לא יודעת מה לחשוב
הכל
כל כך מעורפל
הכל
כל כך מובלבל לי
רק
לפני כמה ימים הכל היה ברור
ועכשיו
?
עכשיו
זה שונה!
שונה
לגמריי..
אני
לא מבינה מה הוא רוצה ומה אני רוצה
אני
לא מבינה איך זה שכל יום זה קורה מחדש
ואיך
כל שבוע יש ריב או דילמה חדשה
ועכשיו
זה דילמה מאוד מאוד קשה!
בנתיים
אני יושבת בבית
יושבת
בבית והכל מצטבר
כל
הכעסים
כל
הריבים
כל
הדילמות
כל
השאלות
וכל
הדמעות
עוד
שניה אני מתפוצצת
עוד
שניה הכל פורץ החוצה
כל
הלחץ הזה שצברתי
ורק
עכשיו אני מבינה כמה הוא היה גדול וכמה הייתי צריכה לפרוק אותו
אני
אפילו לא יודעת איך להסביר במילים את כל מה שעבר עליי בזמן האחרון.
אולי
עברו עליי דברים טובים
אבל
הם תוך שניה מתפוררים לי בין הידיים
עד
שסוף סוף אני מוצאת את האושר שלי הוא נהרס וכולם בסוף נפגעים.
אני
לא יודעת אם לקרוא לפוסט הזה אופטימי או לא
זה
מין פוסט פריקה בכתיבה של כל מה שעובר עליי למרות שלא סיפרתי הרבה ...
אני
פשוט
-לא
יודעת-