האמת?
האמת שרציתי להציף פה את הבלוג
בתמונות בחוויות בסיפורים בהחלטות שהחלטתי מתורכיה.
כי בסך הכל עבר שבוע שלם ולא עידכנתי..זה דיי נדיר...
אבל לא
כבר לא בא לי
כבר אין לי חשק
אחרי הפוסט הקודם הבנתי מה עשיתם מהבלוג הזה
תגובה אחת קטנה מביאה לריב אחד גדול ומלא תגובות מטומטמות של
אנשים חסרי חיים
כשהייתי בשדה תעופה ונכנסתי לבלוג שלי דרך הפלא פתאום ראיתי
ראיתי 42 תגובות
ושמחתי
חשבתי שאנשים אוהבים אותי שלאנשים באמת אכפת ממני ומה אני
עושה ואיך אני מרגישה
ואז
אז ראיתי
את כל התגובות שלכם
חשכו עייני
הייתי בהלם
טוטלי!
כמעט עמדתי לבכות..
זה מה שהבלוג הפך ?
מקום של מריבות של קללות ושל התחזויות?
כשפתחתי את הבלוג חשבתי שפה אני יעביר את מה שעובר עליי את
הרגשות שלי והכל ושהכל יהיה טוב
אבל לא.
כנראה שטעיתי
כל פוסט פה הוא מריבה חדשה
ונמאס לי
פשוט נמאס לי מכל המתחזים ומכל האנשים מגיבים פה
אני יודעת שיש כמה תומכים ויש כמה טובים
אבל הם מעטים
מעטים מאוד
מעטים מדיי
אני באמת מודה להם על הכל
אני גם לא שמה על כל המתחזים זה לא באמת מזיז לי כל מה
שרושמים פה
וכבר גיליתי מי זה כל אחד אז אתם לא צריכים להסתתר בשמות
בדויים
יעלוש-אני יודעת מי את את לא צריכה להסתתר...
כל ה"ללא שם" האלו-אני יודעת מי כותב את זה
וכל האלה שכותבים שמות טיפשיים כמו קנקן או ילדים איטיים או
כל האחרים
אני יודעת מי אתם ותפנימו
ל-א א-כ-פ-ת ל-י מ-ה א-ת-ם -כ-ו-ת-ב-ים
זה לא ממש מזיז לי ויש לי רק דבר אחד להגיד לכל אלו שכותבים
שזה לא אני באמת ושאני יכתוב לפי מי שאני באמת
תבינו.
אני יודעת מי אתם ואתם ממש אבל ממש לא מכירים אותי
זה שאתם אומרים לפעמים שלום בבוקר זה לא אומר שאתם באמת
מכירים
ואם הייתם רוצים להכיר אותי ?
הייתם מבינים שאני כן כזאת
אני מבינה שיש הרבה אנישים שנפגעים מכל הסיפור הזה ובגלל זה אני רוצה להפסיק את זה..
אני מצטערת אם מישו נפגע שהוא לא היה צריך להיפגע..
אז אם יהיה לי כוח אני יעדכן מחר או בערב קצת על תורכיה כי
עכשיו כבר ממש אין לי חשק..
אז להתראות עד הפעם הבאה..
עירית...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
