Nine In The AfterNoon
יום יבוא ואני אמצא את האהבה שלי,יום יבוא ואני אהיה מאושרת |
 כינוי:
בת: 32
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 11/2007
"אם אתה רוצה את הקשת בענן, אתה צריך לסבול גם את הגשם ."
בזמן האחרון אני קמה בבוקר עם הרגשה של אושר ושמחה ואפילו לא יודעת למה.
אני בטוחה שגם אתם מכירים את ההרגשה הזאת..
כי לכל אחד זה קורה..
ואולי זה בגלל ש..
הבנתי שאני לא צריכה פוסטים אופטימיים כדי להראות שיש לי חיים מאושרים.
הבנתי שאם כמעט כל הפוסטים שלי עצובים ודיכאוניים
זה לא אומר שלא טוב לי ,
זה רק אומר שאני מנסה לפתור את הבעיות שיש לי בחיים דרך הבלוג
והדברים הטובים? אני פשוט משאירה לעצמי..
כי כמה אפשר לכתוב על זה שנפגשתי עם חברים או הלכנו לסרט או כל מה שאנחנו עושים..?!
זה דיי משעמם
ובדיוק בגלל זה הבלוג הזה יהיה ברובו דיכאוני.
וגם אם זה נראה דיכאונית לא תמיד זה נכון.
היום ?
היום כנראה קלטתי כמה החיים שלי בעצם לא כאלו רעים.
בסך הכל יש לי את כל מה שרציתי,
עברתי לתיכון בשלום,הכרתי הרבה ילדים חדשים ,נכון שאין לי אהבה חדשה כמו שכל כך רציתי
אבל אני מאמינה שהיא תבוא בזמנה .
ובקיצור?אני יכולה להגיד שאני כבר בדרך הנכונה,בדרך הנכונה אל האושר.
לפחות ככה אני חושבת..
ואני יודעת.
אני יודעת שיש כאלו שחושבים שלא התשתנתי ,
אבל לדעתי? באיזשהוא מקום התשנתי.
ואפילו אם זה קצת זה מביא אותי לדרך הנכונה.
וגם אם הדרך הייתה קשה,נפגעתי לא פעם אחת ולא ממישהו אחד
אני בטוחה שהסוף של הדרך הזאת יהיה הכי טוב שיכול להיות.
"אם אתה רוצה את הקשת בענן, אתה צריך לסבול גם את הגשם ."
אז להתראות עד הפוסט הבא..
עירית..:]
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
