Let Life Be

boring,boring,boring.                                                                                                                                      

i can write that word thousand times 'cause i'v got nothing else to write.

wanna see?,

boring boring boring boring,my life are so boringggggggg!!!!!!!!!!!!.                                                                        

thee hee.

-

עבודה מצוינת נוי,מה כדאי לכתוב עכשיו כדיי לא לשעמם את הקוראים עד מוות...

כדאי לקחת סיכון [?],אממ...אם אני לא אקח סיכון הפוסט ישאר ריק,ואם כן

הוא יהיה מלא וחסר תגובות.

נלך על האופציה השנייה,שה ווי?.

-

לפני כמה ימים התחלתי לקשט את היומן שלי בהשראת הבלוג הפרטי של יוצאת הכפתורים

הכי מוכשרת בישרא,מריאנה,מנהלת icons factory.

היא העלתה לבלוג את יומנה מכיתה י'-י"ב [ככה אני זוכרת..].

חשבתי,בגלל שהיומן שלי כ"כ משעמם,חסר חיים,וריקני [לא חברה,אל תתבלבלו עם הבלוג הזה ><"]

החלטתי לקשט אותו קצת,הדפסתי ציורים מהאינטרנט,גם ציורונצ'יק קטן של מריאנה [איך אפשר שלא]

וגם סתם,קישוטים כאלה וכתבתי לכל אחד מהם בעט משפט קטן...^^.

לא מעניין אהה?,אני כל פעם שוכחת,אם אין לך משהו מעניין לכתוב,אל תכתבי!.

-

מחר,יום אחרון של החופש,אני מרגישה תחושת סיפוק מסוימת אבל גם הרגשה שלא באמת ניצלתי

אותו כמו שצריך.

למזלי,עומדת לפני מתקפת חדשה של חופשות קצרות בכמויות מספקות,חופשת החגים

וואו,אני מרגישה מוזר.בעוד יומיים חוזרים ללמוד.מחר היום האחרון פאקינג!.

באמת,הגיע הזמן להחזיר את המוח למצב שהוא היה לפני תחילת החופש,לא מעוות.

והכי כיף..מורה חדשה!,מבי"ס אחר לגמריי,נשתדל לא לעשות לה ת'מוות,לא הבטחתי,נשתדל [חחח..^^]. 

לא נראה לי שהקשקושים ביומן יעשו רושם כזה טוב..,אבל בחייאת,קצת יצירתיות בתוך המוסד הזה!

[למרות ששלי בי"ס לאומנויות] .

-

עכשיו שאני מסתכלת על הפוסט כולו,הוא דיי מספק,לפחות אותי.

הלוו,קצת הכרה בבקשה,תגיבו!.

נוי [שהולכת לאכול עכשיו ובגלל זה מפסיקה לכתוב את הפוסט]

big editing,31.8.08:

היי ,בוקר טוב. נממ..התעוררתי היום מוקדם מהרגיל [7:15],נראה לי שכאבה לי הבטן מהתרגשות..

OMFG היום היום האחרון של החופש!!!,ואני בכיתה ו' [לכם זה נראה כאילו זה סתם]

אני לא כותבת פוסט חדש כי זה נראה לי מיותר,כי אין לי מה לכתוב.

אין לי תוכנית להעביר את היום האחרון בצורה מספקת,להרגיש,שמיציתי את החופש

חוץ מצפייה בטלווזיה,אכילה מול הטלווזיה [לרוב,אוריאו עם כוס חבל בבוקר,חבל על הזמן]

ומחשב,קריאה וגם קצת מפגשים עם חברות [גם חברים...]

כל הפעולות חוזרות על עצמן,והיום אני הולכת לחרוג ממנהגי,ולעשות משהו עם עצמי,

לא שיש לי כ"כ אמביציה לזה,שיט,החופש הזה עיוות לי ת'מוח לגמריי!

[במחשבה שנייה,טוב שנחזור ללמוד מחר,אני חייבת לעשות משהו].

בהמשך היום אני אעדכן עוד,במחשב החדש,אם יהיה מה לעדכן.

שחושבים על זה טוב,מחר נראה כ"כ רחוק,צריך לעבור את הלילה שאותו אני אעביר בהתהפכויות

מצד לצד,את שאר היום [עכשיו 9:40]...אבל זה יגיע,ושזה יגיע,אני אתחרט על התרגשויותי

ואשתוקק לחזור לבטלה שהרגלתי את עצמי אליה.

נוי הבטלנית

first thing:

מצטערת על חוסר העידכונים...לפעמים החיים שלך משעממים אתה לא רוצה להסתכן :\

[פוסט מגעיל במיוחד,אבל אם אתם רוצים לקרוא,אתם יכולים...ראו הוזהרתם!]

-

לפניי כמה ימים הלכתי לרופא שיניים,עושים לי קוביות [><"].

בזמן שנסענו,זווית האור פגעה בברכיי וגרמה לשיערות שלי להיות שחורות קצת [הן לבנות במקור],הסטתי את מבטי לכיוון הברך ואאווווץץץץץ'!!!! [לא  מתוך כאב,מתוך חוסר אונים],

סקרתי את הברכיים,והגעתי למסקנה חד משמעית,אני משתערת,אלוהים אדירים,למה עכשיו?

אמא שלי גם הסתכלה על הברכיים שלי,ראיתי שהיא גם סוקרת אותן אבל היא לא אמרה כלום,רק ניסתה להסתיר את החיוך שלה

[מדהים כמה שאמא יכולה לתמוך באמצע משבר במראה החיצוני],צעקתי עליה,היא התעלמה.

אף פעם לא היו לי כ"כ הרבה שיערות,אני לא מבינה את זה. שבוע לפני הלימודים זה מה שאני צריכה [המזל שלי זה שרק באור

מאוד בהיר אפשר לראות את היער,ככה שאם אני יושבת עם רגליים מתחת לשולחן לא רואים].

אמא שלי אמרה לי שזאת רק תקופה מסוימת,שזה הגיל שמשתערים קצת,ואז השיערות נושרות [איכשהו].

לא נרגעתי.

-

ובנימה אחרת לחלוטין אני יכולה להכריז בזאת ש:גמרתי את "דימדומים",הספר הכי טוב שקראתי השנה [מז'אנר האימה\רומן]

בימים האחרונים אני מסתערת על גוגל בתקווה שהוא יניב לי מידע קצת על הספרים הבאים בסדרה שעדיין לא הוצאו לאור בעברית.

וגם,ב:12.12.08 הסרט שמבוסס על הסרט יוצא לאקרנים,אוומיגד,אני חייבת ללכת להקרנת בכורה!!!.

מי שמעוניין לראות את הטריילר יכול ללחוץ על הקישור [יש לי אותו במועדפים ^^,יש לי אובססיה]:

http://www.youtube.com/watch?v=gDVlQPpVUA8

שווה מבט :).

נוי.

important editing!  XD:

נעליים חדשות :),מגניבות בטירוף,נייקי אבל לא ספורט,court tredition [הסדרה].

אדום,בורדו ולבן,לשתיי המינים.

הם מזכירות קצת את הנעליים של כריס בראון מהשיר No Air,אותה גזרה אם זה עוזר לזהות...

הן ממש יפות,אני באה איתן בראשון בספטמבר ^^.

ועוד משהו קטן:מי שיודע איפה או מתיי אפשר לקנות את הספר השני בסדרה של דמדומים בעברית,בבקשה להגיד לי!.

אני כבר מיואשת!.

gosh,save me from thisw damn orld,what have i did that i should live in it?.

now,i hate all the people around me...,i wanna die,i'm trying very hard to relax,i'm not a psycho.

-

אוקיי..[אחרי הדברים 'החכמים' בלשון המעטה שכתבתי,קצת נרגעתי...המזגן הזה מקפיא אותי :\].

הוצאתי את עצביי,מקווה שאתם לא חושבים שיצאתי מהכלים,אני לא.

אני חייבת מנוחה של כמה דקות,מעולם לא העלתי על דעתי שביקור תמים בג'ימבורי עם שתיי מכונות האנרגיה שמתרוצצות סביבי יכול להיגמר בצורה כ"כ...מייאשת [?!?,לא בטוחה שמצאתי את המילה הנכונה לתיאור].

בקיצור,מה שקרה זה שבג'ימבורי הכל היה סבבה,כרגיל,רדפתי אחרי מיקה ועמית שלא יהרגו שם אף אחד,

אח"כ,הלכנו לאופיס דיפו כדי לקנות לי מחברות עם חוצצים,שם מיקה ועמית איבדו את העשתונות,לא יודעת מה קרה להם.

הם החליטו לענות אותי,בזמן שאמא שלי משלמת על החוצצים ושאר הציוד מיקה ועמית הורסים ת'חנות,ואני,כרגיל,

קורבן.

הם ירקו עליי,הרביצו לי עם הגלילים של העטיפות הגדולות עם ההדפסים לחוברות,ועמית כמעט הוריד לי את המכנסיים!!!.

אלוהים,רציתי שהם ילכו ממני,לא הבנתי מה קרה,הם היו שלווים ורגועים לפני זה.

לפניי כמה דקות השלמתי עם מיקה,שהתעשתה..לגביי עמית,לא יודעת..

ואם זה לא מספיק גם בבית עמית ומיקה רבו [עמית  חטף למיקה את המחדד מהערכה שלה,ו..,סיפור שלם].

ניסיתי ליישב את ההדורים בינהם,לא בהצלחה כ"כ.

עמית רץ וחטף מכה בראש,בפרופיל מהשולחן העגול בסלון,אמא שמעה את הבכי של עמית וכמובן,מי אשם?,אני!.

לא טרחתי אפילו להסביר לה,אני לא טובה בזה,נרגענו.

תאמינו לי,אני יכולה לשנות את שמי ל:"אחות במשרה מלאה",24 שעות,אתמול,לא היה לי לילה,מיקה הלכה למיטה

["יש זבובים בחדר שלי"],מה יכולתי לעשות,הבאתי לה כרית ושמיכה והיא ישנה איתי,באותה מיטה.

חצי שעה אח"כ היא קמה ורצתה לחזור לחדר שלה,אני כבר מזמן איבדתי את החשק לישון אז העדפתי לעזור לה.

את השאר,אני מעדיפה שלא לספר...

[איזה פוסט חופר..אני מקטרת בלי סוף,סליחה]

נוי.