היי [ :
אתמול התחלתי לכתוב סיפור .
החלטתי לשים אותו כאן . בישרא . בתקווה שאנשים יאהבו אותו .
מקווה שתאהבו 33> המספרת , [ :
פרק 1 , D :
"נו בואי כבר" צעקתי לשיר שהלכה כמה מטרים מאחוריי
"אני באה יא קרצייה! תלכי לאט יותר" צעקה שיר והתחילה לרוץ ריצה קלה כדי להדביק את הפער
אני ושיר חברות מגיל 3 ומאז אנחנו החברות הכי טובות! אנחנו מספרות הכל אחת לשנייה.
"יאוו ממש חם היום" אמרה לי שיר ונזרקה על המגבת שהיא פרסה לעצמה, נטולת כוחות.
"יא פדלעה רק הגענו!" צחקתי עליה והיא ישר התגוננה "אז מה! חם לי והיינו צריכות ללכת מהקניון עד לפה ברגל בגלל האוטובוס המטומטם הזה!! קשה לו לנסוע עוד 2 מטר" אמרה והושיטה לי ידיים כדי שאעזור לה לקום.
"מתי הבנים באים?" שאלתי בהבעה מלאת סימני שאלה.
"אין לי מושג! אמרתי לכולם שאנחנו פה מ - 10 ושיבואו מתי שבא להם"
זה היום הראשון של החופש הגדול! אני ושיר החלטנו לחגוג זאת ביציאה לים עם כמה חברים.
"טוב יאללה בואי ניכנס קצת למים אני מתה מחום פה" אמרתי ורצתי לכיוון הים ושיר אחריי
"כמה מרץ יש לך! תעצרי קצת" .
אחרי כ - 10 דקות בתוך המים שמענו צעקה... "יא שמנות"
אני ושיר הסתובבנו וראינו את ליאור מתקרב אלינו! שתינו רצנו לכיוון שלו וקפצנו עליו עם חיבוקים ונשיקות.
ליאור הוא הידיד הכי טוב שלי! הוא גדול ממני בשנה ואנחנו מכירים מאז שאני בכיתה א. למרות שלפעמים הוא יכול להיות ממש מעצבן, אני חולה עליו!
"אז מה חתיך? באת לבד??" שאלה אותו שיר וקפצה לו על הגב כדי שיעשה לה שק-קמח.
"אור לא בא איתך?" שאלתי
"הוא אמר שהוא יבוא עוד שעה בערך כי יש לו דברים לעשות" הוא אמר ולקח את שיר שק-קמח עד לדברים שלנו, ושמה הוא הוריד אותה ואת התיקים שלו.
אור הוא החבר הכי טוב של ליאור ואני והוא יוצאים כמעט שנה!
"יאללה שמנות בואו קצת למים" אמר והתחיל ללכת. שיר רצה אחריו ואני הלכתי לשבת על אחת המגבות שפרסתי לנו מיקודם.
בקושי ישבתי דקה וכבר הטלפון שלי צילצל! הסתכלתי על הצג וראיתי 'חסוי'....
"מוזר \ = אף פעם לא מתקשרים אליי מחסוי" אמרתי ועניתי בקול מהוסס "הלו?!"
"יפה שלי, נסיכה שלי, בוקר טוב אהובתי" שמעתי וישר התחלתי לצחוק
"חחחחח חתייייך שלי! מנשמע מאמי? מתי אתה באא??"
"אני יבוא ב - 11 בערך .... יש לי משהו קטן לעשות!!" הוא אמר .
"טוב אבל תבוא מהר... אני מתגעגעת! ושיר וליאור משפריצים מים אחד על השני כמו ילדים קטנים חחחח"
"טוב בוובה שלי!! אל תהני בלעדיי יותר מדיי חחח אוהב אותך. נשיקות"
ניתקתי את הטלפון בחיוך וישבתי בוהה באוויר שמחשבות רצות בראשי.
אנחנו עוד שבוע שנה ביחד! אני לא מאמינה!
"בונה יא מכוערת מה נתקעת שם? בואי כבר" ליאור צעק לי וניתק אותי ממחשבותיי
"מה? אה...כן. אני באה" קמתי ורצתי בקלילות לכיוון שלהם.
איך שהתקרבתי שניהם התחילו להשפריץ עליי!
"ככה? חכו תראו!!" אמרתי והתחלתי להשפריץ על שניהם והם ברחו כמו שני תרנגולים xD
"הנה הקרצייה הראשית מתקרב חחחח" אמרה שיר בחיוך ויצאה מהמים.
מרחוק לא זיהיתי מי מתקרב אבל כשהיא אמרה קרצייה ישר ידעתי שזה אלמוג!! P :
אלמוג ושיר יוצאים בערך חודשיים. היא כ"כ אוהבת אותו, אבל אני עדיין לא הבנתי מה היא מצאה בו! הוא סתם ערס..... אני לא מתה עליו. אבל היא חברה שלי אז אני מפרגנת לה!!
"אחח יפה שלי" אלמוג אמר לשיר ונישק אותה "מנשמע מאמי?" שיר שאלה אותו בזמן שהם עמדו מחובקים.
"הכל טוב פרינסס כמה זמן אתם פהה?" הוא שאל והם החלו ללכת מחובקים לכיווננו. "לפני 20 דקות אני ונטלי הגענו וליאור 5 דקות אחרינו" אמרה ושניהם התיישבו על אחת המגבות.
אני וליאור יצאנו מהמים והלכנו אל אלמוג ושיר להגיד שלום...... "הא גבר מקורה?" קם אלמוג והביא לליאור חיבוק כמו איזה ערס. בעצם לא כמו | :
"טוב עכשיו תורי" אמרתי בחיוך ודחפתי את ליאור. לא שרציתי לתת לו חיבוק אבל........ לא יפה.
"מה רק אתם פה?" שאל אלמוג ושיר התחילה לצחוק "חחחח יא מפגר כבר אמרתי לך" ודחפה אותו על החול.
"אחחחח יא רעה" והתחיל לדגדג אותה כששניהם צוחקים.
תפסתי לליאור את היד ומשכתי אותו בחזרה לים והשארנו את שיר ולאמוג שיהיו קצת לבד.
לאט לאט התחילו להגיע עוד ועוד ילדים ורק אור לא בא!
לא הבנתי מה קרה... מה הוא עושה כ"כ הרבה זמן? ולמה זה חייב להיות דווקא עכשיו?!
לקחתי את הפלאפון שלי, הלכתי לצד והתקשרתי אליו.
"אור?" אמרתי "מאמי אני עוד שנייה בדיוק אצלכם!! תתקדמי לכיוון שלי?" הוא שאל ופתאום ראיתי אותו מרחוק, ניתקתי ורצתי אליו. הוא הביא לי חיבוק ענק ונשיקה בשפתיים והביא לי דובי ענק בצבע לבן שמחזיק לב גדול ואדום שכתוב עליו I love U עטוף בנייר צלופן שקוף עם מלא שוקולדים בצורת לב מפוזרים בפנים.
כ"כ התרגשתי!! "יאוו אני לא מאמינה!!!!!" קפצתי עליו ונישקתי אותו "אתה פשווט מושלם!!" אמרתי ושנינו עמדנו שם והתנשקנו. ליאור בא אלינו ואמר "החתן רשאי לנשק את הכלה" וישר התנתקנו אחד מהשני וחייכנו במבוכה.
כולם ישבו על המגבות ועל החול אחד ליד השני ודיברו וצחקו.
רק אני ואור רצינו להיות קצת לבד והלכנו לקצה אחר של הים וישבנו על שפת המים.
-כולם-
"יאוו איך הזמן עובר מהר!! כבר 8 בערב" אמרה נוי לכולם וישר כולם הסתכלו על השעונים שבפלאפון.
"תגידו ראיתם את אור ונטלי??" שאלה שיר ופתאום כולם שמו לב שאור ונטלי חסרים.
"אני אלך לבדוק איפה הם......." קם אלמוג וניקה את עצמו מהחול.
-אור ונטלי-
"איזה כיף ככה רק אני ואתה בלי אף אחד!!" אמרתי לאור ששנינו ישבנו על שפת הים שהמים נוגעים לא נוגעים.
"הכי כיף" אמר לי ונישק אותי.
היה חושך. אור הירח היחיד שהאיר מעלינו.
"אני חושבת שכדאי שנחזור לכולם ונתחיל להתארגן ללכת" אמרתי תוך כדי נשיקותיו של אור.
"עוד מעט. עוד קצת" אמר והתקרב אליי לנשק אותי עוד. אני כ"כ אוהבת אותו!!
פתאום שמענו צעקה מרחוק "הנה הם!!" ושיר התקרבה אלינו עצבנית.
"מה אתם מפגרים? אנחנו שעה מחפשים אותכם!!" שיר צעקה עלינו כאילו אנחנו ילדים קטנים שהלכו לאיבוד להורים שלהם.
"מאמי תירגעי!! רצינו להיות קצת לבד. אף אחד לא אמר לכם לחפש אותנו!! אנחנו ילדים גדולים \ = "
אמרתי ושיר נרגעה.
פתאום התקרבה אלינו ילדה שאנחנו לא מכירים!! יפה כזאת.... גבוהה רזה עיניים ירוקות ושיער חום בהיר וגולש.
"היי אתם מכירים במקרה ילד בשם אלמוג עמר??" ושיר ישר פתחה עליה זוג עיניים.
"כן, למה??" שאלה שיר בטון חשדני.
"הוא אמר לי שהוא יהיה כאן היום ושהוא חייב לפגוש אותי.... אתם יודעים איפה הוא?"
שיר לא עשתה דבר מלבד להצביע לכיוון שבו אלמוג ישב!
"תודה רבה" אמרה הילדה והחלה ללכת.
משהו בילדה הזאת הרגיש לי לא טוב. וכנראה גם לשיר ואור!!
"מי זאת?" שאל אור את שיר ולא קיבל תשובה.
שיר פשוט עמדה ובהתה בילדה שלאט לאט מתרחקת מאיתנו ומתקרבת לכיוונו של אלמוג.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
