כי התרגלתי לעצמי |
| 5/2008
לישון
כל חופש פסח נמרחתי במיטה עם
רגשות אשמה על כל הדברים שלא הספקתי לעשות - הייתי אמור לסיים עבודה
בפילוסופיה להתחיל לעבור על הסימפוניה ה-3 של ברהמס ולהתכוננן לפיתו"ש -
חוץ מזה הייתי אמור להכין סונטה על כל פרקיה של מוצרט פרלוד ופוגה של באך
אטיוד של שופן מומנט מוסיקל של רחמנינוב ופולוניז של שופן .
אז בתחילת
החופש עשיתי מין טבלה שמארגנת לי את הזמן ככה שאני אספיק על הצד הטוב
ביותר גם לחיות גם להתבטל(כי חופש) וגם להכין את כל הנ"ל.
אז כל החופש
נמרחתי במיטה עם רגשות אשמה- אני אסביר, יש לי בעיה ( שאם למישהו כאן יהיה
לה פיתרון אני אשמח לשמוע) -פרפקטציוניזם- אבל קיצוני וטובעני מאוד,אני
אתן דוגמא
נניח תכננתי לקום בשש לשתות ולהתלבש עד שש וחצי לצאת לריצה
עד שבע וחצי וחזור לאכול ארוחת בוקר עד שמונה ואז להתחיל לנגן בריטואל של
שעה וחצי  חצי שעה הפסקה עד שתיים ואז הפסקה גדולה עד
4  שבה אני נמצא מחוץ לבית כי רק ככה אני מרגיש שאני
בהפסקה  ואז לחזור לעבור על העבודות ועל פיתו"ש עד שש ושוב
הפסקה עד שש וחצי ואז לנגן להנאתי מה שבא לי בלי קשר ליצירות שאני צריך
להכין ובסופו של דבר לצאת עם חברים או לבד ולהנות
זה נגיד יום מושלם לא קשה מידי - מאורגן בצורה שהכי מתאימה לי וכו'
עכשיו לבעיה- אם ביום כזה אני אקום בשש וחמישה במקום בשש כמו שתכננתי אני רואה שחור בעיניים והלך כל היום
אני
םשוט לא אהיה מסוגל לתפקד בשום צורה שהיא אני אשאר במיטה אשקע במחשבות
שהכל גם ככה לא יוכל ליהיות מושלם אז למה להתאמץ ואז אני אקום מאוחר ואני
אוכל בלי הפסקה -אולי אחר"כ אצא לריצה ואחזור הביתה כדי לנגן ,אחרי חמש
דקות הכל ישמע לי נורא ואני אפסיק .
אחרי כמה ימים כאלה התחלתי למלא את חיי בעקרות בית נואשות (סידרה נהדרת פשוט)
עכשיו שנגמר החופש ניסיתי לחזור לשיגרה בהדרגה אזהתעוררתי בבוקר וחזרתי לישון במקום להגיע לכמה שיעורים
בלי קשר פתאום נזכרתי פשוט שאתמול דיברתי בטלפון פעם ריאשונה עם מישהו שאני מדבר איתו במסנג'ר כבר איזה כמה חודשים
דיברנו
מלא זמן - הרגשתי נוח (אני אוהב את עצמי כשנוח לי , זה קורה הרבה בזמן
האחרון)ודיברנו עליו בעיקר, על מה שהו מתכנן לעתיד ואיך שהוא תופס את
עצמו- היה לי נורא קשה עם זה שהוא אשכרה חושב על מקצוע והכנסה ועל פי
הקריטריונים האלו הוא עושה את הבחירות שלו (כמובן שהכול בטוענה של "אני
רוצה ביטחון כלכלי שכשאני אצא מהבית אני אדע שאני לא אצטרך לחזור לשם")
אבל בכל זאת זה נראה לי בעיתי קצת יכול ליהיות שהוא יבוא אלי לירושלים
בסופ"ש - נראה איך יהיה , יש בו משהו ילדותי חמוד\מרתיע לא יודע בידיוק
להסביר אותו עדין אז אני אפסיק לכתוב עליו(לי אישית הוא לא עושה כלום כמו
כל השאר לפניו אבל צריך לתת צ'אנסים לאנשים)
היה לי שיעור עם אירנה
ביום שלישי (אירנה - המורה שלי לפסנתר מהאקדמיה) ניגנתי לה את כל הדברים
והיא דווקא הייתה מרוצה- היא אמרה שאני תקדם מאוד מהר ושחבל שאני לא מודע
לקצב ולשינויים שחלים בי - השיעור הזה עשה לי ממש טוב (היא לא מהטיפוסים
שנותנים מחמאות בדר"כ)
ואחרי השיעור היה לי הרבה יותר פשוט לנגן - אני רק צריך לסדר את השעות שינה שלי והכל יהיה מושלם
אני חייב ללכת פעם באה שאני איהיה פה אני אכתוב על אסתי ועל ענת ועל מעבר דירה
| |
בוקר בוקר
אחרי לילה לבן שלימודים ועקרות בית נואשות שזורים בו "התעוררתי" לבוקר מלא אמביציה אז החלטתי לפתוח בלוג
עכשיו- בשהותי כאן בישרא אני מעונין להשיג 4 מטרות
1-לחזור לכתוב בצורה סדירה
2-להתאהב(ולהתנהל בקשר)
3-לסיים את השנה הריאשונה של התואר בשלום ובהצלחה
4-לעבור לעיר בה נמצאים החברים שלי (שהם הבית שלי ובכמעט שנה הזאת שאני גר בירושלים כ"כ רחוק מהם אני נקרע)
אני לא אוהב את איך שמרגיש פוסט ריאשון
אבל אין ברירה- אולי מחר אני אתישב בצורה יותר נוחה על הצד הזה של המסך
| |
|  כינוי:
בן: 38 MSN:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
