" כִי בַמקוֹם אַשְׁר אוֹצַרְכֵם בוֹ , שָׁם יִהֶיְה גַּם לְבַבְכְם "

ואו , אחרי כל כך הרבה זמן שלא הייתי פה..... טוב לחזור

חיייבת לחזור למקום הזה שכשרע לי , וכואב לי יהיה לי מקום להוציא את הכל ...

קטע קטן ששכתבתי , ואני חייבת להעלות...

הרגע שבו את מוכנה לזרוק הכל לפח ,

את כל מה שעבר עליכם , כל מה שהיה בניכם

הרגע שבו את מוכנה לזרוק הכל לפח

שהעצבים עוברים לך בגוף , כמו דם שזורם ....

הרגע שאת חושבת עליו , ומוכנה לעזוב לתמיד...

הרגע הזה? בסופו של דבר עובר

ואת נשארת לבד , עם כאב ואכזבה ..

רגעי הכעס בסופו של דבר כן עוברים

אבל האהבה, הכאב האכזבה,

והתחושה שעכשיו באמת איבדת אותו לתמיד?

תמיד תאכל אותך מבפנים שככה ויתרת ,

שככה זרקת הכל לפח....

לא רק את אשמה כאן , לא אל תאשימי את עצמך.

שניכם אשמים , שניכם אשמים שאתם לא יודעים להחזיק ולהעריך אהבה...

ואז , ברגע שהכעס והזעם עובר?

שניכם נשארים לבד , עם אשליה שחוזרת על עצמה פעם אחר פעם

קבורים במחשבות של עצמכם , מאשימים את עצמכם..

אף אחד לא יכול להגיד שהוא טעה , האגו כאן משחק אצל שניכם

אבל בסופו של דבר,? אחרי שרגעי הכעס עוברים

אתם נשארים לבד , לבד עם הכאב , עם האגו

פשוט , לבד.

אני ממש מקווה שאני אמשיך לעדכן פה קבוע, ולא פעם בשנה שנתיים ....

לילה טוב