*הוא והיא*

"דין" היא אמרה וחיבקה אותו

הוא הביט בה בחיוך והיה נבוך.

"אמא, דיי לפדיחות" אמר וחייך אליה

אור:"חח דין זה בסדר אני עוד מכיר אותך ואת אמא שלך מאז שהיית מתבכיין אליה שקיבלת מכה" ועשה לו עניים מתגרות

דין:"כאילו שאתה לא י'חרא" אמר דין ונזכר שאמא שלו שם הוא הביט בה והיא אמרה "אני רואה שאתה בסדר גמור, הפה שלך עובד שעות נוספות" ועשתה לו עיניים של תשמור על הפה אפילו שידעה שזה לא ממש קללה ושהילדים בגיל הזה מקללים יותר אבל עדיין היא משחקת את תפקיד האמא. "זה מהמכה אמא" הוא אמר וחייך חיוך עם שיניים חשופות שאומר 'אני יודע שזה תירוץ מאפן אבל לא נורא'. הייתה שתיקה "לא זה לא תאמיני לי" אמר אור לאמא של דין היא חייכה, היא הכירה את אור כבר ממזמן תמיד שההורים של אור היו נוסעים הוא היה איתם שבועיים אפילו יותר, הוא היה בשבילה אפילו כמו בן.

"טוב, אור בוא תעזור לי בבקשה עם דין" הם תמכו בו כל אחד מצד אחר 'והובילו' אותו למכונית של אמו.

אריאל עלתה הביתה, הבית היה ריק לא היה אף אחד.

היא נכנסה לחדר והדליקה את המחשב התחברה לאייסי וכתבה אווי.

"3.11

ואיי איזה יום ארוך.. שיגמר כבר,

עדי תודה על הכל מה הייתי עושה בלעדייך?

**

כדאי להילחם?"

אחרי כמה דקות שלחה לה לינור הודעה

לינור:"?"

אריאל:"??"

לינור:"מה קורה מאמי?"

אריאל:"ככה היה לי יום מוזר מאיתך?"

לינור:"אחלה, ממש התרחקנו את יודעת?"

אריאל:"כן=\" היא כתבה וידעה שזה נכון

לינור:" : | אז מה היה היום?"

אריאל:"זה ארוך רוצה?"

לינור:"חחח כן"

אריאל:"אז ככה..עד שהכל נהיה איתי ועם דין טוב באה ילדה אחת-דור והיא החליטה שהיא חברה שלו וזה, לא יודעת מה קרה שם בדיוק אולי הם באמת היו בקטע כאילו שהוא היה איתי ואיתה אבל הוא אמר שלא אני כבר לא יודעת אח"כ הלכתי לעדי והוא לאור הם תכננו שאני ילך עם עדי להחלקה על הקרח ואור עם דין ואז שנהיה במסלול מרוץ ואחד נגד השני.. וזה באמת היה ככה אבל אני נתקעתי בדין כאילו כמעט נפלתי עליו והוא יצב אותי ונפל הוא ולא יודעת מה נסגר איתו משהו עם הרגל עדי ואני הלכנו ואור נישאר איתו אז אין לי שמץ מה קורה.. טוב חפרתי><"

לינור:"ואיי יום ארוך, רגע אבל מה נסגר איתכם?"

אריאל:"לא יודעת אני אמרתי לו שאולי אנחנו לא צריכים להיות ביחד כי הכל הולך נגדנו.."

לינור:"מה למה אמרת את זה? אבל את אוהבת אותו!!?"

אריאל:"אני לא יודעת אם אני אוהבת אותו.. בסה"כ אני נפגעת ממנו כ"כ שזה כבר מתחיל לשעמם ולעצבן"

לינור:"אריאל את יודעת שאת צריכה להילחם, אם את אוהבת אותו תילחמי לא רק הוא  צריך להילחם, במלחמה יש שני צדדים, בחברות יש שני צדדים, באהבה יש שני צדדים"

אריאל:"מה?"

לינור:"טוב אני חייבת לעוף ביי"

אריאל:"לא רגע, לא הבנתי"

לינור התנתקה מהאייסי ואריאל חשבה על מה שהיא כתבה לה 'במלחמה יש שני צדדים, בחברות יש שני צדדים, באהבה יש שני צדדים'

מה הכוונה? היא כיבתה את המחשב נכנסה להתקלח ובערך באחת עשרה  נכנסה למיטה היא תהתה לגבי המשפט הזה, בערך באחת עשרה ששכבה במיטה היא הגיע למסקנה

בשביל מלחמה צריך שני צדדים שנלחמים אחד נגד השני,

בשביל חברות צריך שני אנשים שיהיו אחד עם השני יסמכו על השני ויאמינו אחד בשני, בשביל אהבה צריך חברים ואויבים, אויבים שינסו לחשל אותך ויחזקו את האהבה וחברים שיתמכו בך ויעודדו אותך להמשיך הלאה.

עם המחשבות היא הבינה,

שחברות מתבססת על אמון והערכה היא הבינה שחבר אמת הוא שיגיד לך את הגרוע מכל בפרצוף, היא הבינה שדור רק נועדה לחזק את האמון בינה לבין דין, עדי תמכה בה להמשיך הלאה אבל ההחלטה הסופית היא שלה, של אריאל.

אריאל התעוררה בבוקר והיא הייתה עייפה היא לא ישנה כל הלילה היה לה 'חומר למחשבה'

בניגוד לשאר הימים זה היה יום רגוע מאוד בלי בלגן ובלי דין, דין היה בבית חולים עשו לו בדיקות לרגל..

חנה:"אאררייאאלל" צעקה חנה לאריאל מהמטבח "קוומיי"

אריאל:"טוב" היא פקחה את עינייה באיטיות וקמה להתארגן לבית הספר היא סיימה להתארגן לבית הספר והלכה לתחנת האוטובוס עם חיוך על הפנים,

היא ראתה שם את דין ואמרה לו שלום ושהם צריכים לדבר הוא חייך היא שמחה עוד יותר כשראתה שהרגל שלו בסדר.

קורל:"אריאל, מה את כ"כ מאושרת היום?"

אריאל:"סתם, יום שישי יום קצר ויש לי הרגשה טובה" אמרה כשחיוך רחב מרוח על פניה

קורל:"הלוואי שגם אני הייתי יכולה להיות כ"כ מאושרת מסתם הרגשה"

האוטובוס הגיע והם עלו אריאל הגיע לבית הספר ופשוט הייתה מאושרת, חבל שהיא לא ידעה שזה ישתנה..

דין ואור נכנסו לבית הספר אור הביט בלוח מודעות שבכניסה...

אור:"אני לא מאמין איזה כיף לכם"

דין:"למי?"

אור:"לכם, לכיתה שלך.."

דין:"למה?"

אור:"יש לכם שעתיים חופשיות"

דין:"מה? למה באתי?"

אור:"בשביל שיהיה לך שעתיים חופשיות"

דין:"הייתי מעדיף שעתיים חופשיות של שינה"

אור:"לא, אתה לא"

דין:"למה?"

אור:"עכשיו אתה יכול לדבר עם אריאל"

דין חייך ושתק לא היה צריך להוסיף מילה מיותרת.

הצלצול נשמע דין הלך לאריאל

דין:"אולי נדבר?"

אריאל:"כן, כדאי אמרה בחיוך"

......

מקווה שאהבתם:-*

לדעתי בפרק הזה יש מוסר השכל חשוב ונכון3>>

תגובותת???

+*+לולה+*+