*הוא והיא*

הם הלכו לספסל בחצר בית הספר  והתיישבו שם

"אז מה אריאל, את מוותרת עלינו?" הוא פתח את השיחה, אפילו שלא ידע מה הנושא אבל תיאר לעצמו שזה זה-וצדק.

אריאל:"לא, אני לא" אמרה בחיוך

דין:"מה?" שאל מופתע הוא היה בטוח שזהו, היא ויתרה..

היא קירבה את שפתיה לשפתיו שפתיהם נוגעות לא נוגעות היא הזיזה את ראשה לאחור הוא הביט בה וקירב את ראשו לשלה ונישק אותה הוא כ"כ רצה אותה באותו רגע הוא באמת אוהב אותה.

היא קמה חייכה והלכה.

עדי ישבה בכיתה ודיברה עם רוני ויעל

מירן:"עדי?" שאלה אותה במין גסות

עדי:"אה מירנוש?" ענתה לה בחיוך

מירן:"אנחנו צריכות לדבר" אמרה במין דרמטיות שהצחיקה

עדי:"טוב..." מירן הביטה בה "עכשיו?"שאלה עדי

מירן:"כן עכשיו, מה חשבת אח"כ יהיה לי זמן?" הן יצאו מהכיתה ודיברו בפינת המסדרון "אז?.." שאלה עדי

מירן:"אז שכחת אותי?"

עדי:"מה?" שאלה מצחקקת

מירן:"תגידי, מתי קבענו פעם אחרונה?" שאלה ברצינות שהפחידה את עדי

עדי:"לא זוכרת, מה זה משנה?"

מירן:"כי את מתרחקת ממני כל היום אריאל אריאל"

עדי:"מה? מירן זה לא קשור כאילו שלפני היינו קובעות"

מירן:"זה לא אם היינו קובעות... אווחח פשוט עזבי הילדה הזו מרעילה אותך את לא רואה היא איתך עכשיו ואח"כ היא תעזוב אותך- היא כלבה היא רק מנסה להפריד בנינו את לא רואה?"

עדי:"מה מאיפה את יודעת? את מכירה אותה בכלל?" מירן הביטה בעדי במבט מזהיר ועדי שתקה אחרי כמה שניות היא הוסיפה "אז אנחנו בריב עכשיו?" שאלה והשפילה את ראשה

מירן:"כן" אמרה והלכה לכיוון הכיתה ובדרך דאגה לדחוף קלות את עדי.

עדי הלכה בעקבותיה לכיוון הכיתה "מירן?" היא הביטה בה ושאלה "אז החברות הזאת נגמרה?" מירן חייכה וענתה "הכל תלוי בך, חמודה אנחנו מהגן ביחד בעצם אנחנו חברות הכי טובות בערך ממתי שאנחנו זוכרות אחת את השנייה.. ואני לא יבוא וסתם יגיד לך.." הייתה שתיקה מירן שמה את ידיה על כתפיה של עדי "זו החלטה שלך את רוצה לוותר עלינו?"

עדי הביטה בה ואמרה "לא" מירן חייכה ואמרה "אני שמחה, אז לכי.."

עדי:"ללכת?" שאלה היא לא הבינה לאן

מירן:"לכי, תודיעי לאריאל שזהו" אמרה לה חד משמעים

עדי:"מה? למה?" והייתה מופתעת מהבקשה הזו

מירן:"כי היא מרחיקה בנינו" עדי הביטה בה ועשתה פרצוף של 'לא, הכי לא' "אין בעיה שתדעי, מי שמוותר עלי אני מוותרת עליו!!!" אמרה מירן בתקיפות והלכה לכיוון שאר הילדים, עדי ידעה שמירן תתקוף!

למירן אין כ"כ מעמד חברתי אבל על הבנות של הכיתה שאיתן גם עדי מסתובבת יש לה כח השפעה!!

עדי:"אל תדאגי אני החלטתי" אמרה בחיוך מירן הסתובבה אליה ואמרה "אני מקווה שלא תיזרקי הכל לפח" היא חייכה חיוך צבוע והשאירה את עדי שם לבד.

עדי שלחה לאריאל הודעה 'אנחנו צריכות לדבר!'

אריאל נכנסה לבניין בית הספר וטיילה שם היא חשבה, היא הייתה כ"כ מאושרת,

נשלחה לה הודעה 'אנחנו צריכות לדבר' הודעה מעדי

באותו הרגע כל השמחה והאושר שהרגישה נעלמו!

היא כתבה לה הודעה 'טוב, אני באה לכיוון הכיתה תחכי שם'

אריאל הגיעה לכיתה היא הלכה לעדי..

עדי:"אז ככה, אנחנו לא חברות יותר" אמרה בנשימה אחת ובכאב רב והשפילה את ראשה.

אריאל:"חח מה?? את צוחקת עליי נכון?" שאלה ולאחר כמה שניות הבינה שעדי רצינית "מה?, למה? איך? עשיתי משהו?"

עדי:"חשבת שאני לא ישים לב? מזל שיש לי את מירן שתיפקח לי את העיניים"

אריאל:"מה?" שאלה מופתעת היא לא האמינה למה ששמעה!!

עדי:"את מרעילה אותי בסוף את תינטשי אותי!" אמרה עדי בביטחון מבחינתה מה שמירן אמרה קדוש

אריאל:"מה? איך הגעת לזה?" שאלה הייתה שתיקה ואז היא הוסיפה "מירן אה?...ואני חשבתי שאת כבר הפסקת להיות כמוה להיות ש-פ-ו-ט-ה שהפסקת לעשות מה שבראש שלה, אבל היא באה ומרעילה אותך ואת מאמינה לזה פשוט ככה, מה היא אמרה לך עלי? מה היא אמרה לך עליכן? אני לא אתפלא אם היא הציבה לך עובדה או היא או אני" אמרה אריאל והדמעות החלו לזלוג מענייה היא פשוט לא יכלה

עדי:"מירן צודקת, היא תמיד צודקת, ואני לא שפוטה שלה"                            

אריאל:"את כן ואני אומרת לך את זה כי את חשובה לי באמת!!" אמרה בכאב היא הרגישה איך הלב שלה מתפוצץ מבפנים היא הפסיקה לבכות, היא פשוט הכריחה את עצמה לא לבכות.

עדי:"אני לא חשובה לך די להרעיל אותי"  אמרה עדי ודמעה ירדה מעיינה

אריאל:"מה היא אמרה לך שעשיתי, מה היא אמרה לך עלי?"

עדי:"היא אמרה שאת מרעילה אותי ובסוף תשאירי אותי לבד"

אריאל:"עדי את יודעת שלא.."

עדי:"כן.." אמרה בהיסוס עדי לא הייתה רגילה לשבור את המילה של מירן... בעצם מה שמירן הייתה אומרת היה נחשב לקדוש~

אריאל:"נו אז מה הבעיה??"

עדי:"תיראי היא אמרה שהיא תוותר על החברות שלנו היא אמרה שאת רק רוצה להפריד"

אריאל:"ואת האמנת?... לא.. לא את פשוט שפוטה אני כ"כ מאוכזבת בינתיים היא עושה כאן פעולות להפריד לא אני!" אמרה והדמעות שוב החלו לזלוג מעיניה היא יצאה לחצר בית הספר לנשום אוויר היא פשוט לא יכלה עוד.

 דין נישאר לשבת בספסל משהו אמר לו שלא ילך שיישאר שמה,

הוא פשוט ישב וחשב, הוא היה מאושר באותו רגע אבל באותו הזמן משהו

אמר לו שאריאל צריכה אותו פתאום הוא רצה לראות אותה להיות איתה..

הוא נשאר שמה כי באותה המידה משהו אמר לו להישאר שמה- שלא כדאי ללכת.

אחרי 10 דקות בערך הוא החליט להיכנס לבית הספר הוא קם מהספסל והחל ללכת לכיוון

בניין בית הספר ואז ראה את אריאל יוצאת בוכה הוא הלך אליה וחיבק אותה הוא הוביל אותה בחזרה לספסל והושיב אותה עליו, היא הביטה בו וחייכה דין הסיט את שערה לאחור "מה קרה?" הוא שאל ובאמת התעניין היא לא ענתה והשפילה את ראשה הוא חיבק אותה.. הייתה שתיקה.

"עדי אמרה לי שלא נהיה חברות" דין תקע באריאל מבט מוזר ולא מבין.. "מה? לא הבנתי"

אריאל חייכה, חיוך מהול בעצב, "כן, היא אמרה שלא נהיה חברות בגלל מירן" דין חייך ושאל

"מי זאת מירן?" אריאל התחילה לצחוק

אריאל:"מה מי זאת מירן?, היא החברה הכי טובה של עדי"

דין:"אני לא יודע מי זאת נו, את עדי גם לא כ"כ הכרתי ואת מירן אני בכלל לא מכיר"

אריאל:"היא איתך בכיתה..אתה יודע בכיתה שלנו.."

דין:"מה? באמת?"

אריאל:"כן, נו זאתי שמירה אוהבת.."

דין:"אה, כה שהמורה אוהבת אותה, שכל הזמן מתנדבת, חמודה היא"

אריאל:"צבוע היא"

דין:"מה קרה עכשיו תסבירי לי" אמר וחייך

אריאל:"אז ככה..." היא הסבירה לו מה קרה

.....

דין:"מה?, אני לא מאמין איזו כלבה מגעילה, אני לא מבין מה זאת אובססיה?"

אריאל הביטה בוא ואמרה "אובססיה, זו המילה אובססיה" דין לא הבין אבל הנהן להסכמה

"דין, אובססיה, למירן יש אובססיה לעדי, היא איתה הרבה זמן והיא לא יכולה להיות בלעדיה"

דין:"כן אבל לדוגמא לי ולאור אין אובססיה אחד כלפי השני ואנחנו מלאנים של זמן ביחד" אריאל צחקקה ומלמלה "מאלנים, אין מילה כזאת"

דין:"שמעתי את זה, את מגחגחת עלי שאני יבין?" הם צחקו "תודה" אמרה אריאל לדין והוא נישק אותה נשיקה בצוואר.

אריאל:"טוב אני הולכת לעדי" היא הכריזה וקמה

דין:"אני בכיתה.."

הם הלכו לכיתה שם גם הייתה עדי

אריאל נכנסה לכיתה וקראה לעדי שישבה בפינת הכיתה לבד,

עדי:"מה?" שאלה והשפילה את ראשה

אריאל:"אפשר לדבר"

עדי:"לא, אני שפוטה אז לא" עדי כעסה על אריאל היא כעסה עליה על שהיא אמרה לה שהיא שפוטה של מירן, אפילו שזה אולי נכון, אבל זה פגע בה, היא לא הבינה שאריאל אמרה לה את זה כי היא חשובה לה!

אריאל:"מה נפגעת?!, עדי את יודעת מה הוא חבר אמת?" שאלה והביטה בעיניה של עדי שניסו להתחמק ממנה "חבר אמת הוא חבר שיגיד את האמת הקשה והמרה ביותר בפנים, אם את לא מעריכה אותי על זה אז חבל, כי אף אחת מהחברות שלך לא באה ואמרה לך את זה"

עדי:"מי את שיודעת על החברות שלי? פשוט תלכי" היא אמרה לה בכל חנוק,האם היא באמת הפסידה חברת אמת?

אריאל יצאה למסדרון וישבה שם דין בא אליה וישב לידה הוא כבר ראה הכל דרך העיניים של אריאל... הוא פשוט חיבק אותה ולא הוסיף מילה, היא כ"כ הייתה זקוקה לחיבוק הזה, לחיבוק המבין שבד"כ בא מאדם שאוהב באמת. בזמן השתיקה אריאל חשבה על מה שהיא למדה היום היא למדה שאולי לא צריך להיות חבר באמת טוב, שאולי לא צריך להגיד את האמת למישהו שחשוב לך, שאולי זו טעות כי הוא נפגע, הוא לא מנסה להבין, לפעמים אנחנו שקועים בעצב ובתסכול של עצמנו שאנחנו שוכחים להקשיב להבין ולהאמין למי שאנחנו באמת חשובים לו. אריאל הבינה גם שזמן זה כוח, שזמן זה מפתח לשמירה על קשר, אובססיה היא דבר נוראי היא הבטיחה לעצמה שהיא לא תיתן לזה להשתלט עליה אף פעם.

אבל עם כל ההבנה היו גם שאלות שהיא לא הצליחה להבין את התשובות להן, רוב ההבנה שלה הסתמכה על אולי, - אולי לא צריך להיות חבר אמת?, אולי לא צריך להגיד את האמת למישהו שחשוב לך?, אולי זו טעות כי הוא נפגע? היא רצתה את התשובות לשאלות האלה היא גם תהתה האם אי פעם היא 'תקלע' למצב בוא יש לה דיבוק מסוים למישהו.

והשאלה האמיתית והחשובה מכל, האם עדי באמת חברת אמת?

כי מבחינת- חבר אמת הוא מי שיגיד את האמת הקשה ביותר בפרצוף!

***הפרק מוקדש לחברה שלי היא פשוט תבין=]

את השאלה האחרונה אני באמת שואלת ורק היא יכולה לענות לי עליה

את המסר שניסיתי להעביר לה אני בטוחה שהיא הבינהJ

ילדה?! את באמת השתנית מתחילת השנה, לטובה כה?!=]

אחרי הריב האחרון באמת שהשתנו דברים, אני יודעת שאת משתדלת שלא (את יודעת מה לא)... תיראי בסה"כ את מדהימה עם האופי שלך!!

אני שמחה שלמרות הכל השתנית והקשבת לעצתי כי לא אמרתי לך כדי שתיפגעי..

אמרתי לך כי את ח-ש-ו-ב-ה לי!

בסה"כ זה עשה לך רק טוב לא?

אני מתחילה לשכוח את התקופה ההיא שרבנו,

את התקופה בה אכזבת אותי,

עם הכל אני באמת לא יודעת,

האם אנחנו חברות אמת? בסה"כ הייתה לנו טעות גדולה...

אולי יותר טוב ככה?

3>> אותךך

ועכשיו שאלה אליכם...

מהו לדעתכם חברה אמת?

זה שיגיד את האמת הקשה ביותר בפרצוף,

או זה שיגיד לכם מה שאתם רוצים לשמוע??

(זה באמת מעניין אותי לדעת מה אתם חושבים..)

תתתתגגווובבבווותתת???