*הוא והיא*

עדי חזרה הביתה בערך בשתיים, היא הרגישה נורא עם עצמה,

-מה יהיה עם אריאל תגלה?- היא חשבה, היא לא רצתה לאכזב אותה, היא לא אהבה את זה ששיקרה לה, ושוב היא נגררה אחרי מירן.

היא נכנסה להתקלח... היא הרגישה מזוהמת, לא שהיא התלכלכה או משהו פשוט, לשקר למישהו שבאמת איכפת לו ממך זה כואב, פיזית היא לא הייתה מלוכלכת אבל נפשית כן הדבר היחיד שרצתה היה מקלחת קרה...

היא ראתה טלוויזיה בערך חצי שעה לא היה משהו כ"כ מעניין,

לאחר מכן היא התחברה לאיסיקיו לראות אם מישהו מחובר,

לא היה מישהו מעניין מחובר היא מזערה את חלון האיסיקיו וגלשה באינטרנט, בדקה עם עודכן פרק בסיפור בהמשכים שהיא קוראת 'הוא והיא', ובאמת עודכן פרק, היא קראה, בערך בשעה שלוש ועשרים נשלחה לה הודעה מאור.

אור:"פה?"

עדי:"כה"

אור:"מה קורה יפהשלי?"

עדי:"בסדר חיים"

אור:"ומאיתך לא שואלים?"

עדי:"חח מאיתך?"

אור:"איתי הכל טוב אבל איתך משהו לא בסדר מה קרה?"

עדי:"כלום"

אור:"שקרנית, אני מכיר אותך נו מה קרה?"

עדי:"לא משנה.."

אור:"או, הנה כבר התקדמות מ'כלום' ל'לא משנה' זה כבר משהו.. אני מתקשר טוב?"

עדי:"לא אני לא אוהבת ככה לדבר בטלפון"

אור:"הבנתי, אז בואי אלי.."

עדי:"ניראה לך? בשלוש בלילה אני כבר בפיג'מה.."

אור:"אבל את עצובה.. ואני רוצה לעזור לך ולהיות איתך שאת עצובה עדידוש נו אז אני מתקשר"

עדי:"לא, וזה לא עניינך לא לדחוף את האף ביי" היא כתבה לא והתנתקה מחלון ההודעות.

-מה כ"כ אכפת לו? מפגר הוא בטח רק רוצה לדעת בשביל לספר לאריאל ודין הכל, הוא לא באמת ידיד טוב, מירן סיפרה לי שבנים הם חרות, שהם רק מחפשים לנצל אותך היא בטוח יודעת יש לה ניסיון היה לה כבר המון חברים- הפלאפון שלה צלצל וקטע לה את חוט המחשבה, על צג הפלאפון הופיע 'אור'

עדי:"מה אתה רוצה?"

אור:"מה זה מה אתה רוצה? רציתי לדעת שאת בסדר"

עדי:"אני בסדר"

אור:"יופי, בטוחה שאת לא רוצה לספר לי מה קרה?" היה אפשר לשמוע על קולו שהוא מחייך וכך גם דואג.

עדי:"לא, בשביל מה שתרוץ לספר לכולם!!?"

אור:"לא, למה את חושבת ככה?"

עדי:"מירן אמרה שבנים מנצלים אותנו, אתה רק רוצה לדעת ואז תספר למי שבראש שלך"

אור:"מה? מה מירן קשורה?"

עדי:"היא פשוט יודעת.."

אור:"טוב, עזבי אני בא אלייך ביי"

עדי:"מה, ל.." היא לא הספיקה לסיים את המשפט והוא כבר ניתק.

טליה:"מירן?"

מירן:"אה מאמי?"

טליה:"באלך לעזור לי?" שאלה והרימה את כל הכוסות והלכלוכים שהיו על הרצפה מהמסיבה

מירן:"האמת?" שאלה והרימה את ראשה מהמגזין שקראה

טליה:"לא תשקרי" היא חייכה חיוך ציני

מירן:"אז כן" ירתה לעברה וחייכה אליה חיוך ציני מאיים.

טליה:"חח טוב" היא הביטה בה מחכה שתקום "מירן?" הוסיפה בהרהור

מירן:"מה עכשיו?" שאלה במין לעג מעליב

טליה:"את קמה לעזור לי?"

מירן:"עניתי לך כבר.."

טליה:"אמרת כן"

מירן:"ביקשת שאני ישקר לא?!" טליה הביטה בה מבט נגעל אך מעריץ. מבט נגעל מהאנוכיות שלה אך מבט מעריץ על איך שהיא מסיגה מה שהיא רוצה..

חנה ישבה בשעה שתיים בלילה בסלון רואה סרט בערוץ 22,

מחכה לילדיה שיחזרו, היא אף פעם לא יכלה להירדם כאשר שניהם לא היו בבית,

לפתע דלת הבית נפתחה,

חנה:"מי זה?" היא מלמלה תוך כדי ששפשפה את עיניה המותשות,

"זה אני" אמר נתנאל "לכי לישון רק עליתי להביא משהו אני יורד"

חנה"מה להביא?"

נתנאל:"סמים"

חנה:"מה?" שאלה וקמה מהסלון לכיוון החדר של נתנאל

נתנאל:"סמים מה את לא מבינה פשוט של השאר נגמרו אז עליתי להביא את שלי" הוא פתח את המגרה של השידה כמחפש משהו.

חנה:"זוז מפה" היא הזיזה אותו מהמגרה

נתנאל:"אמא מה יש לך כולה סמים קלים" הוא הזיז אותה מהמגרה ממשיך לחפש

חנה:"מה? כולה סמים קלים?" היא שאלה בלחץ כועס וזועף,

נתנאל:"כן, תגידי יש לך מזרק?"

חנה:"מזרק?" שאלה מופתעת "למה מזרק?"

נתנאל:"להזריק" הוא חייך חיוך ערמומי ומתנשא

חנה:"מצחיק מאוד נתנאל" אמרה כשהבינה שהוא עובד עליה, "הבהלת אותי לשם שינוי הייתה לי הרגשה שאתה רציני" היא הלכה לכיוון ארון הבגדים שלו.

נתנאל:"אמא, לא לחטט לי בארון, פרטיות שמעת?"

חנה:"כן, שמעתי" היא חייכה אליו ודחסה את ידה לארון

נתנאל:"ואת המשמעות של זה הבנת?"

חנה:"קח, ועדיף שתשתוק" חנה ונתנאל כבר ממזמן לא כמו אמא ובן הם כמו חברים, אבל כשצריך חנה יודעת לנזוף בו כאם והוא יודע להתייעץ איתה כאם ולא כחברה.

נתנאל:"איך ידעת?" הוא לקח מידה את הארנק שלו

חנה:"אני יודעת הכל" הוא הביט בה וחייך "אין כמו אמא בעולם" הוא לחש היא שמעה את זה וחייכה

נתנאל:"טוב מחכים לי למטה ביי"

חנה:"ביי"

דין:"הגענו" אמר כאשר עמדו בכניסה לבניין של אריאל

אריאל:"הגענו" אמרה ופתחה את דלת הכניסה לבניין "ביי" היא מלמלה ונכנסה לבניין

דלת הכניסה החלה להיסגר אחריה,

דין:"בלי שלום?" לחש בעודו מחזיק במותניה ומושך אותה לכיוונו כאשר נשען על דלת הבניין ומונע ממנה להיסגר הוא נישק את צווארה "שלום" אמרה חייכה חיוך ערמומי והתחמקה מידיו החמימות שאחזו במותניה היא נכנסה לבנין והוא אחריה תופס את ידה ומושך אותה אליו במצב שהיא עמודת ממולו והוא מחזיק את ידה היא ניסתה להסתובב "משחקת משחקים?" הוא לחש לה היה אפשר לשמוע על קולו מין ציניות מהולה במשיכה אליה, הוא ייצב אותה מולו מקריב את שפתיו לשלה שפתיהם נוגעות היא מתרחקת אחורה והוא אחרי ריח הבושם שלה שוב, כמסומם דחק אותה לקיר ונישק אותה המון נשיקות קטנות על השפתיים שנמשכו לנשיקה צרפתית ארוכה

...:"אריאל?" היא שמעה קול חלש כאילו מישהו מרחוק הם במהירות התנתקו מהנשיקה

אריאל:"נ...?"

זהו... מקווה שאהבתם3>>

יצא קצר.. אבל זה הפרק...

פרק הבא יהיה ארוך.. מבטיחה

אני ממש מצטערת שלא עידכנתי הרבה זמן=\

פשוט מיום שישי לא הייתי בבית...

והיום חזרתי ועשיתי תיקונים לפרק,

אז המחשב הטיפש שלי לא העלה את הפרק:| (זה עשה איזה שגיאה..)

קיצר הייתי צריכה לחכותה שהטכנאי של האינטרנט יבוא לסדר את הבעיה

באינטרנט של אחותי, הוא בא סידר (למזלי היא לא בבית)

אז יש שלחתי לי את הפרק לאימייל והעלתי

קיצר אני ממש מצטערת=\\\\\\\

3>>

תגיבוווווו:-*

ותודהה רבה על כל התגובות שאתם מגיבים..מואההה

אוהבתת הכי בעולם...

+*+לולה+*+