פרק 10 . . .
אלמוג רצה אלי בדקה מה איתי וראתה שאני מחוסרת הכרה ושיורד לי דם מהראש. [הוא העיף אותי לקרקע והראש שלי פגע באבן.]
"אביהוווו יורד ללירון דם מהראש!!!" אלמוג צעקה לאביהו שרב מכות עם מאור.
"מה?! איך?!" אביהו צעק.
"הראש שלה פגע באבן בגלל הנפילה!!" אלמוג אמרה והרימה לי את הראש.
אביהו שם למאור בעיטה שעייפה אותו והוא רץ אל שנינו...
אביהו הגיע אלינו בלחץ רב ונבהל מכיון שהיה צריך להזמין אמבולנס.
"היא פתחה את הראש!" אביהו אמר.
[רק בשביל שלא תטעו.. אביהו נלחץ מכיון שהוא אהב אותי כיאלו היינו אחים.]
"שיט שיט שיט ושוב פעם שיט!!" אלמוג אמרה ושמה את ידה מתחת לראש שלי.
"שיטט תראיי!!" אביהו צעק לאלמוג ומשך את ידה.
"תראה כמה דםם!!"אלמוג צעקה והתחילה לבכות מהלחץ.
"טוב אני לא יכול יותר.. אני מתקשר לאמבולנס!" אביהו אמר.
"אבל יתקשרו לההורים שלה והם יכנסו לפניאקהה!! שחכת שהם נסעו לצפון??" אלמוג אמרה.
"צודקת.. אבל אין ברירה.. היא לא מפסיקה לדמם.. ועוד מהראשש..!!" אביהו אמר והוציא את הפלאפון מהכיס.
"טוב תתקשר אבל מהרר..!!" אלמוג אמרה לאביהו והסתכלה עליו.
"הלו?? אני צריך אמבולנס לחוף הים..!!"אביהו צעק בטלפון.
"בסדר.. בדרך אליכם.. אבל אני צריך לדעת מה קרה.." המוקדן אמר.
"אוקיי אממ חברה שלי נפלה והראש שלה קיבל מכה מאבן..!!"אביהו אמר.
"אוקיי אנחנו שולחים לכם אמבולנס שמישהו ימתין בבקשה בכניסה לחוף" המוקדן אמר לאביהו.
"אוקיי אוקיי.!! תודהה!!" אביהו אמר.
"אלמוג בבקשה תלכי לכניסה אני אשמור פה על לירון!" אביהו אמר לאלמוג.
"טוב הנה אני הולכת תשמור עליה!!"אלמוג אמרה לאביהו והתחילה לרוץ לכיון הכניסה.
"את מהמקרה?" הנהג שאל את אלמוג.
"כן כן בבקשה בואו היא מדממת מהראש!!" אלמוג אמרה לנהג.
"אוקי! בואו כולם!" הנהג אמר לאנשים שבאו איתו.
הם הביאו אלונקה ותיק טיפולים.
"אביהוו תפנה להם מקום" אלמוג צעקה אל אביהו.
"סופסוף באתם! מה מצבה?" אביהו שאל אותם.
"צריך לקחת אותה לבית החולים. היא צריכה לעשות תפרים. כבר כמה זמן היא שוכבת ככה?"הם שאלו את אביהו.
"אני מעריך ש15 דק'."אביהו אמר ברצינות יתר.
לרגע חשבתי שאביהו מתחיל להרגיש משו כלפי לירון... 'אני חושבת שבגלל המכה ובגלל הדאגה אולי הוא מתחיל לפתח אליה משו..' אלמוג חשבה לעצמה.
"קדימה כולם להרים" הנהג אמר למתנדבים שהיו איתו.
הם הרימו את האלונקה לכיון האמבולנס ואלמוג ואביהו בעקבותיהם.
"אני מקווה שהכל יהיה בסדר" אביהו אמר לאלמוג ונשק לה על המצח.
"כן גם אני" אלמוג אמרה בעצבות.
-כעבור שעתיים בבית החולים , אלמוג ואביהו בחדר ההמתנה-
"היא בסדר גמור עשינו לה תפרים והיא היום בערב תוכל לחזור לביתה." הרופא יצא אליהם ואמר להם.
"פיוו.. איזה מזל!"אביהו אמר ושמח מאוד.
"כן.." אלמוג הייתה קצת מאוכזבת...
'הייתי אומרת שעם היה קורה לה משו יותר מורכב ויותר קשה אולי הייתי שמחה יותר' אלמוג חשבה לעצמה.
"היי מאמי.. מה קורה לך?"אביהו שאל את אלמוג שראה שהיא מביטה על הקיר וחושבת.
"מה? לי לא קורה כלום.."אלמוג אמרה.
"על מה את חושבת?" אביהו שאל את אלמוג וראה במבטים שלה שהיא עצבנית.
"אני? אני חושבת עליך יפה שלי.." אלמוג אמרה לאביהו ותפסה אותו לנשיקה.
"חח איזה כיף לי..!"אביהו אמר וצחק.
'שיט..! מה חשבתי לעצמי?! כמה רוע יכול להיות בבנאדם!? איך יכולתי לחשוב ככה על אביהו?! הרי הוא אוהב אותי.. הוא כנראה היה בלחץ מלירון אני סתם פרנואידית... ' אלמוג חשבה לעצמה.
"דוק' אפשר להיכנס לראות אותה?" אביהו שאל וצחק.
"כן זה בסדר" הרופא אמר.
"שלום שלום!" אביהו ואלמוג אמרו לי.
"שלום.." אמרתי והתמתחתי.
"וואיי מתי אני אלך הבייתה אני מרגישה יותר טוב." אמרתי לשניהם.
"היום בערב ניקח אותך הבייתה.. מזל שיצאנו לחופש גדול.." אביהו אמר לי , תפס את ידי ונתן לי נשיקה על הלחי.
"כן אה.. "אמרתי לאביהו וראיתי את אלמוג מתחילה להתעצבן ושיחררתי את ידי...
"מה קרה?" אביהו שאל אותי כי שיחררתי את ידי.
"כלום.."אמרתי.
פתאום אלמוג משכה את אביהו ונישקה אותו.
"חחח לא.. לא נכון.. את לא חושבת שאני.." אביהו אמר והיסתכל על אלמוג שהינהנה בראשה לכל מה שאמר.
"חחחח את לא חושבת שאני אוהב את לירון... אני מקווה שלא כי זה מזה לא נכון! אני אוהב אותך את החיים שליי..!!! אני ולירון רק אחים!!" אביהו אמר בתקווה להשיב את אמונה של אלמוג.
"אוקי.. אני מאמינה לך.. אני מצטערת שחשבתי ככה.. פשוט כשחיכינו לאמבולנס היית בלחץ הסתכלת על לירון, החזקת לה את היד וליטפת אותה.." אלמוג אמרה וכמעט החלה לבכות.
"לא.. שלא תעיזי לחשוב ככה!! אני אוהב אותךך! אני לא יכול בלעדייך!"אביהו אמר לאלמוג חיבק אותה ותפס אותה לנשיקה ארוכה...
אני לא הגבתי.. לא האמנתי שאלמוג יכולה לחשוב ככה.. בהתחלה כעסתי עליה.. כי היא ידעה שאני לא מרגישה אליו כלום.. זה עיצבן אותי קצת..
"אלמוג תיזהריי!" צעקתייי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מישהי שמודאגת מהחיים..
