יופי,יום הזיכרון לשואה ולגבורה מתקרב,אז פעם בשנה באמת אכפת לכולם מהם,יופי.

לתת נאומים זה מאד פשוט,אבל כשזה מדובר בעזרה מיידית כדיי שיהיה לניצולים יותר טוב,פתאום יש תקלות.

אני כבר זמן מה חושבת על זה. חושבת על כמה שאני רוצה לעזור להם.

אז אני מתחילה!

היום דיברתי עם חברות שלי,אמרתי להן שאני רוצה ליצור קבוצה של כמה בנות שיבואו ויעזר לניצולי שואה באופן יחסית קבוע,

וכשאני אומרת לעזור זה לא בהכרח כספית,כי לזה אף אחד לא היה מסכים,אלא לבוא ולדבר ולארח חברה טובה,ולעודד אותם. זה עושה שינוי גדול.

אז חברה אחת נורא אהבה את הרעיון,ורוצה לבוא איתי. וכל השאר? ממש לא.

חברה אחת שלי למשל,באמת אליה ואמרתי לה:"רוצה לבוא איתי ועם חברה להתנדב ב..." עוד לפני שסיימתי את המשפט,היא התחילה להנהן "לא".

אז סיימתי את המשפט. והיא אמרה:"לא" ושאלתי אותה למה? והיא ענתה:"ככה,כי אני לא רוצה." ואז היא הלכה כשהיא מלמלה בשקט:"כי אני לא חייבת..."

נכון חמודה,את לא חייבת. אבל את לא חושבת שהחיים שלך יביאו טיפה יותר משמעות אם במקום לשבת כל היום ולדבר על כמה חמודים האוגרים שלך כשהם מגרגרים,תבואי ובאמת תעזרי למישהו?!

זה מאד קל לחיות חיים נורמליים,ולהתנהג כאילו הכל בסדר כשזה לא.

בגלל זה אני נגעלתי מהחיים שלי,רק חברים ופייסבוק. מתנתקת מהעולם ונהנת. לא ככה צריך לחיות,במיוחד אם יש לך כל כך הרבה מה לתת!

לתרום לדעתי,זו באמת משמעות החיים. לבוא ולתת טובה,עזרה,יד-אתם יודעים כמה זה חשוב?

אנשים כבר רגילים שלתרום 10 שקלים או כסף זה תרומה. אבל הכסף לא תמיד עובר אליהם! לרוב אנשים רעים פשוט לוקחים את זה מהם,ולא נשאר להם כלום. עד כדיי רעב נוראי ובדידות נוראית.

זה מה שהם צריכים לסבול אחרי כל זה?!

אם מישהו באמת באמת רוצה לתרום,זה חייב לבוא בצורה ישירה!

אנשים- בבקשה,קחו לעצמכם זמן פנוי ותעזרו. תתרמו! אם אתם לא יודעים במה,אם יש לכם ספקות,תדברו איתי ואני יעזור לכולם!

בבקשה תחשבו על מה שאמרתי,כי בקרוב בא יום השואה,וכולם יהיו נורא רגשיים (חוץ מאלו שלא אכפת להם),ואז הוא יחלוף,

והניצולים המסכנים ממשיכים לחיות-

 בעוני,בגועל,ובשקט.

הם צריכים אתכם- עכשיו!