לא יודעת מזה אהבה.

תירו בי.

אני מנסה לחשוב,כי אנשים אומרים "מאוהב" כל כך בקלות,בלי לדעת מה זה באמת.

אז מה? כשמישהו יוצא עם בחורה יפה שיודעת לבשל,והיא חמודה ואוהבת לטייל וכיף לו איתה-זו אהבה?
או אולי כשבחור ובחורה חברים טובים,הכי טובים מגיל קטן,וטוב להם ביחד, זאת אהבה?

אני לא יודעת מזה אהבה. זה מבלבל. אני יודעת מה זה לא אהבה:

אהבה זה לא כש"כיף" לך עם מישהו-כי ברגע הוא יכול להיכנס לדיכאון עמוק בגלל משקעי העבר-ואז זה לא כל כך כיף.

אהבה זה לא מישהו "חתיך"-כי יום אחד מזדקנים,ואז אנשים חושבים שהם נראים רע.

אהבה זה לא הרפתקאות-כי בסופו של דבר מתמסדים לחיי הרוגע ומולידים ילדים,ואז נגמרת האהבה?

אהבה זה גם לא "תשוקה"...כי מה קורה כשהאישה משמינה?

מה שכן, ואולי אני נאיבית...אני רואה את עצמי נשואה לידיד הכי טוב שלי בעולם.

אותו אחד שיודע בדיוק מי אני ואני יודעת בדיוק מי הוא.

אותו אחד שעצם המשיכה שלי אליו,זה הידיעה שהוא האחד שלעולם לא יפגע בי בכוונה,ובגלל זה דברים קטנים שהוא עושה שמעצבנים אותי לא ישנו לי.

אחד,שלא "נאלץ" לומר לך שהוא אוהב אותך בשביל שתדעי,אלא בגלל שהוא רואה שזה גורם לך אושר-וזה מה שהוא רוצה בשבילך.

אחד להקים איתו בית ומשפחה. החבר הכי טוב שלך. האחד שהלהט ביניכם לא יעלם בגלל שומדבר שכתוב למעלה-כי זה פשוט חזק מדיי.

שבת שלום לכולם :)