תמיד כשאתה יושב שם, ופתאום אתה קם, ויש את השניה הזאת שאני רואה את הפנים שלך- אני מרגישה חנק.
הלב שלי מקבל מין גל כזה, מין התרגשות, ואני מרגישה אותו פועם כל כך חזק, כל כך מהר.
ולפעמים, כשאתה הולך, אז יש את השניה הזאת שאתה מסתכל עלי, בעינים אפילו.
ואני יודעת שזה לא אומר משהו, אני יודעת. אבל אני מרגישה... אני לא יודעת אפילו מה זה.

אני לא רוצה אותך. באמת שלא. אני לא מרגישה שאני צריכה לחבק אותך, או לדבר איתך.
אבל משהו בך. פשוט, גורם ללב שלי להחסיר פעימה.
השתלטת לי על הלב. על ההרגשה. על הנשמה שלי. וזה כל כך מוזר,
כי  אני יודעת מי אתה.
אני לא מאוהבת בך.
או שכן?