פתוח לקהל הרחב. |
 כינוי:
mor954 מין: נקבה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2011
אל תדע, אל תאמר מילה
פשוט לשבת, לקרוא. ולעבור אחד אחד ולראות את העולם שהוא בנה לעצמו - על דף אחד.
את מה שיש לו לומר, מה שהוא מרגיש. מה שהוא משתוקק שכולם יראו ויגיבו עליו- אחרת הוא לא היה מפרסם את זה.
הוא רוצה שידעו, שהוא פה. הוא חי, הוא נושם. הוא לא רוצה שתשימו יותר מדיי לב אליו (למרות שחלק רוצים)
אבל הוא רוצה שתהיו מודעים לעובדה שהוא כאן.
וגם הוא בן אדם. וגם לו יש מה לומר בנושא. וגם אותו אפשר לאהוב, ולשנוא, ולרצות - ולדחות.
כי לכל אדם יש חסרונות.
אנשים שמשווקים את עצמם כמו מוצר, הולכים לידי כל יום. מתלבשים ככה שירגישו, מסתרקים ככה שידברו, מדברים על עצמם - ככה יאהבו לא משנה מה.
אני מסתכלת עליהם מהצד, ואומרת לעצמי שתודה לאל שאני לא מוצר.
אחרת, רק רואים את מדבקת המחיר שלך. לא מסתכלים אם אתה טוב, לא מסתכלים אם אתה רע. רק בודקים כמה עולה.
ואם במקרה אתה טוב בפירסום ושיווק, אז מזל טוב. אתה מוצר השנה.
חבל שככה אפשר לקשקש עליך בלורד תוך שניה, לעומת מוצרים יותר איכותיים - שאולי לא רוצים לשים לב אליהם.
כי הם לא טובים בשיווק. מסכנים.
תודה לאל שירדתי מהמדף.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
