וואו כמה זמן שלא כתבתי פה.
לא שאני ממש מעוניינת (;
אני מסתכלת בפוסטים הישנים שלי, ורואה איך השתנתי
כלכך השתנתי.
בשבילי - זה לטובה, לאדעת מה איתכם.
כל הדברים הרעים שאיי פעם קרו לי
פשוט הכינו אותי לדבר הכי נפלא ומדהים שיש לי עכשיו.
שבכל נשיקה, בכל ליטוף, הוא גורם לעוד זכרון רע להתמוסס.
שבכל מילה, כל נגיעה, גורם לברכיי להתנדנד.
והדבר נפלא הזה..
אח, כמה שאני אוהבת אותו.
והלוואי שהיו לי את המילים לתאר את מה שעל ליבי..
אנחנו כבר ביחד חצי שנה ו-25 ימים (:
והסוף?
הסוף לא נראה בכלל.. אפילו לא באופק.
והוא כלכך גורם לי לאושר, כמו שאף אחד לא גרם.
הוא גורם לי לקום כל בוקר עם חיוך, שאף אחד לא הצליח לעשות זאת.
הוא נותן לחיים שלי משמעות לחיות אותם, שאף אחד לא הצליח לעשות זאת.
אני יכולה להמשיך בכך, אך שנינו יודעים שזה לא ייגמר לעולם (;
התקופה הזאת, היא המדהימה בחיי.
בנוסף לכל, הייתי בהופעה של דרים ת'יאטר, קורפיקלאני, עוד כמה הופעות קטנות ונחמדות, ובקרוב רוטין קרייסט /m\
לצערי פספסתי את בהמות' ואופת' אך אני בטוחה שיבואו שוב (:
כרגע חוסכים כסף לטיול הגדול לפני הצבא.
WACKEN פסטיבל המטאל הכי גדול בעולם שנמצא בגרמניה.
או
METALCAMP בין פסטיבלי המטאל הגדולים שנמצא בסלובניה.
הכל תלוי בליינאפ.
wish me luck ;)
אני לא אחזור לכתוב כאן קבוע, בכלל לא.
אפילו לא פעם חודש כמו שהייתי עושה פעם.
התחשק לי כלכך לכתוב ולהראות לעולם את אהבתי אליו.
לא שאני לא עושה את זה בד"כP:
בכלאופן, מסקנה.
כל מה שקורה - קורה לטובה.
גם אם זה לא נראה כך.
תאמינו שיום אחד יהיה טוב, ואכן, יהיה טוב.
למרות כל הקשיים שעברתי בחיי, וכל החרא הזה ששקעתי בו
כל הדברים שילדה בת 16 (אז) לא צריכה לחוות..
האמנתי שיום אחד - יהיה לי טוב.
שאהיה מאושרת עד השמיים.
ולא אוותר, גם אם אצטרך למשוך בציפורניים.
והיום הזה הגיע..
והוא מתמשך חצי שנה, ואני מתפללת שבחיים לא ייגמר.
הייתי מעלה תמונות אם הפלא שלי היה מתפקד כמו שצריך.
הייתי פה (: