ללי שוב חלמה על ליצנים מפחידים הלילה.
יצאתי מהחדר, מסתנוורת מהאור החזק שדלק בסלון ולאחר מספר שניות של כאב בעיניים, יכולתי לזהות את הדמות שישבה על הספה. זאת הייתה ללי.
ללי הביטה בריכוז אל תוך ספל הקפה שהחזיקה בעזרת שתי כפותייה, עוטפת ממש כמעט את כולו.
אז, ידעתי שללי שוב חלמה על ליצינים מפחידים הלילה.
התיישבתי לידה, ולספת העור היה מגע קר שעשה לי צמרמורת, והרגשתי פתאום שאני צריכה לשירותים.
ללי הייתה בתוך הספל, הספה עשתה לי צמרמורת, אז החלטתי לקום לשירותים הקטנים שבקצה המסדרון.
נכנסתי אל השירותים בצעדים קטנים, מגלגלת על ידי חפיסה נכבדת של נייר טואלט, שבטח הייתה פעם עץ שלם, ומתחילה לנגב בתנועות עגולות את האסלה. לאחר שניות ארוכות, קיבלתי אישור ממפקח ההגיינה בראש שלי שאפשר כבר לשבת ולעשות את מה שמלכתחילה לשמו הגעתי אל השירותים.
ראיתי את הראש המוארך של ללי מן הזכוכית המחוספסת של החלון הקטן שבדלת השירותים. מיהרתי לשטוף ידיים ולפתוח את הדלת וללי קצת הבהילה אותי כי היא עמדה מאוד קרוב.
ללי סיפרה לי שהיו להם ידיים ארוכות וצחוק שאף פעם לא נגמר. היא גם אמרה שהם היו מאופרים כמו כל הליצנים,צבעוניים ומחוייכים, אבל היה להם מבט כועס.
האישונים שלה זזו במהירות בתוך הלבן של העיניים והקול שלה רעד.
אבל ללי לא בכתה, ללי אף פעם לא בוכה.
אבל בחלום היא בוכה כשהליצנים באים, כי היא אומרת שזה יותר מפחיד מכל מציאות.
אמרתי לה שכדאי שנחזור למיטה, כדי שמאירי לא יתעורר.
ללי אמרה שהליצן יחזור ושאולי הוא ירצה לאכול לה את הרגל.
מעולם לא שמעתי דבר מגוחך מזה.
לא אמרתי ללי שמעולם לא שמעתי דבר מגוחך מזה. אמרתי לה שאני חושבת שאולי בכל זאת כדאי לה לנסות לישון ולחשוב על דברים יפים ומצחיקים לפני שהיא נרדמת ולשכוח מהליצנים.
ללי רק הביטה בי בלי לומר מילה ואז נשכבה מכוווצת על הספה שבסלון.
שוב חשבתי על מאירי שישן בחדר ליד.
חשבתי שאני לא יודעת מי הוא בדיוק מאירי, ושזה מאוד משונה אם חושבים על זה.
ידעתי שלמאירי יש מקום חשוב בבית שלנו כי אחרת הוא לא היה גר איתנו 3 וחצי שנים.
אני יודעת שמאירי לא צעיר ולא זקן, שהוא בכלל לא גבוה אבל לא ממש נמוך.
ואני יודעת שהארוחות של מאירי הן בעיקר סיגריות ארוכות ודקות שמעוכות בתוך המאפרה שלנו.
אני יודעת שמאירי לא אוהב אנשים. אולי רק את ללי ואותי.
מאירי אף פעם לא יוצא לקנות לחם במכולת, או יושב בבית קפה.
רק איתנו בתוך הבית שלנו, כשכל החלונות סגורים והתריסים מוגפים, הוא צוחק ולפעמים גם עושה קצת שטויות.
ללי קמה מהספה והתחילה ללכת לכיוון החדר של מאירי. אמרתי לה שתיתן לו לישון.
ללי אמרה שכשהיא ליד מאירי היא לא חולמת על ההם.
חשבתי לעצמי שבזמן האחרון ללי נשכבת לישון הרבה ליד מאירי.
ללי חיכתה לתגובה ממני, אז הנהנתי לה עם הראש והיא נכנסה אל החדר.
הלכתי אל החדר שלי ונשכבתי במיטה.
שמתי את הכרית על הראש והתחלתי לחשוב.
חשבתי שללי ומאירי נמצאים עכשיו יחד באותה המיטה, ושאולי זה אומר משהו.
לא רציתי שללי תהיה ככה עם מאירי, כי זה אומר שאולי דברים ישתנו ולא רציתי שדברים ישתנו.
יש את מאירי, את ללי ואותי בבית. לכל אחד יש חדר ולכולם יש סלון ומטבח ושירותים קטנים בקצה המסדרון.
ואם זה ישתנה זה כבר לא יהיה בסדר וכל הרשימות והמדפים והמגרות בראש שלי יצטרכו סדר חדש.
אבל אני לא רוצה שללי תחלום שוב על ליצנים מפחידים.
ואי אפשר להרחיק את מאירי כי הוא לא אוהב אנשים שהם לא אנחנו והוא גר איתנו כבר 3 וחצי שנים.
לא ידעתי מה לעשות, וכל המחשבות כבר הפכו לעיסה דביקה בתוך הראש שלי.
אז הלכתי לישון,
וחלמתי על ליצנים מפחידים עד הבוקר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
