היום (או שמא אתמול? בשעות הקטנות של הלילה זה לא ברור) ואתמול, היו לי כמה תאקלים עם אנשי חב"ד. הדבר באופן כללי נשמע כמו מקרה קלאסי של סיפור צדיקים, ועל כן אספרו כך.
ר' נחמיה היה איש צדיק. בכל יום היה נוסע לפרנס חלקית את משפחתו, מביתו, בעזרת הרכבת. את שאר הפרנסה המדינה שילמה. הוא היה עומד עם תפילין ברכבות, ופונה ומטריד יהודים יקרים "האם הנחת תפילין היום? בוא תניח תפילין!!". גם אם היהודי היה טוען שהוא לא מאמין, ר' נחמיה לא היה מתייחס להבליהם ולשטויותיהם של החילונים הללו, והיה אומר להם, "לא נורא, בכל זאת!". וכך היה מטריד את הבריות ומקרבן לתורה, ולביאת משיח צדקנו אמן. אכן, צדיק היה.
יום אחד בא רשע גדול לתחנה.
וואלבי שמו.
וואלבי הזה, עוכר ישראל, חזר מיום חם במיוחד באוניברסיטה וחיפש ספסל לשבת עליו עד אשר תגיע רכבתו המרושעת שתיקחהו לביתו המרושע. והנה, הרשע הזה, ראה את הספסל עליו ישב ר' נחמיה, שהיה גדול מידות ברוך ה', ושגם תפס את שאר הספסל עם תפילין, טלית, ושאר תשמישי קדושה. אורו פניו של ר' נחמיה- ובשמחה אמר "תרצה להניח תפילין??"
אך וואלבי הרשע רק ענה לו: "אני אוכל להניח את עצמי על הספסל במקום?"
צחוק גדול תפס את יושבי התחנה, שברשעותם מאסו בר' נחמיה ובשטויותיו. וואלבי הרשע לא התכוון לכך, אך חטא גדול עלה בידו, וישמח. וכך, הלך לו ר' נחמיה בבושת פנים מהתחנה, והתחנה שקטה.
יום למחרת, ר' זכריה, נציג נוסף להרבי מליובביץ' המשיח, שר ברון והטריד יהודים להניח תפילין גם ברכבת עצמה. צעק הוא הלוך ושוב "משיח! משיח!" ושנה בצעקות רמות את קריאותיו של הרבי מליובביץ' באשר לימות המשיח, על מנת לזכות את כל יושבי הרכבת, על אף שלא הבינו הם חצי מילה מדבריו, אלא רק שמעו את צעקותיו.
מה שהוא לא ידע, זה שעמד לו לשטן (או יותר נכון ישן) לו ברכבת וואלבי הרשע. הרשע הוער מתרדמתו ע"י דבריו של הצדיק ר' זכריה, וזעק "שקט!!!" בקרון. אנשים החרו החזיקו אחריו, ברשעותם, להשתיק את ר' זכריה הצדיק. לאחר שסיים, ילדון ערס איש נתניה, בן 18 לחופה, שאל את וואלבי מדוע ברשעותו הוא צועק "שקט". משנענה כי אין ברכבת מקום לשתדלנות או לדרשות או לתרומות או לכל דבר אחר מלבד ישיבה ונסיעה, המשיך להטיח בו שטויותיו והגנותיו על ר' זכריה הקדוש, ויגד לוואלבי: "האנטי דת אתה?"
ויבוא מגרבץ ביצים בן ארבעים ומשהו שיכור למחצה וקללות בפיו, שעלה ממש עכשיו מהביוב של פאריס עיר הגויים, וצעק לוואלבי "סתום ת'פה!" ויקללהו נמרצות- וואלבי הרשע לא יעננו.
וכך, הרשע וואלבי שרק רצה שקט ברכבת מצא שוב כי מדינתנו מדינת היהודים נשלטת ביד רמה ע"י ר' זכריה ור' נחמיה, תורת ישראל והדת היהודית, וינקום בו ה' על כל חטאתו, וישתק את פיהם של כל יושבי הקרון מלבד 2 אלה שלא עלה בידם לשהות במחיצת אלוהיהם הקדוש כשחילק הלה את השכל, ויפסידוהו ויסכלו.
הוואלבי יצא מהרכבת בתחושה רעה. אוי לו לרשע.
ויחשוב עוד מחשבות זדון בליבו,
לכרות את לשונו של ר' זכריה הצועקת רמות,
לאנוס את הילדון הערס הטוען סכלות,
ולשבור עצמותיו של הבן ה-40 הקשקשן שקיללהו נמרצות.
ויתקשר לרכבת ישראל וילין על אשר צדיקי חב"ד המיסיונרים הצדיקים, מטרידים אנשים עם תפיליניהם, רחמנא ליצלן ממנו.
ויעזוב וואלבי הרשע דרכו ואיש האוון מחשבותיו, ויכתוב כל קורותיו בזה הבלוג, ויירגע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: