בין זינוק לזינוק

מצטער לאכזב, הכותרת אינה דו משמעית.

אני לא יכול יותר.

פשוט מטמטם.

משגע אותי המגזר הזה, שפשוט עושה מה שהוא רוצה, וגם זה לא מספיק לו. מקים לו מאחזים בלתי חוקיים, גורם למדינה לבזבז מיליארדים של שקלים ועשרות חיי אדם בשנה, כופה עלינו חוקים לא חוקיים והסכמים שבעל פה מלפני 60 שנה שאיש לא מעוניין בהם, חשוך יותר מהחושך וקטן יותר מהתינוק שיוולד 9 חודשים מהיום כי בדיוק עכשיו ההורים שלו עושים אותו.

הם עומדים מאחורי זה. הציבור המועט הזה, שעושה כל כך הרבה רעש. לא גדול מספיק, אבל גם לא קטן מספיק.

והם שונאים אותי. מעוניינים להפסיק את קיומי. זה מעבר ללאומנות, מעבר לגזענות- זה אני שמפריע להם להגשים את החזון האפוקליפטי שלהם, האמת האבסולוטית שלהם שלא ניתן לערער עליה. הם לא רוצים אותי חי. הם מזלזלים בחיים שלי ולא יהססו לקחת אותם. והם מתגאים בזה.

והמצב מחר בבוקר יהיה אותו דבר. וככה הוא ימשיך. לאף אחד אין כוח לעצור אותם. אף אחד לא משתמש בשיטות שלהם. אולי כדאי שכן. 

מישהו בכלל יכול לעמוד מהצד ולא לעשות כלום?

אני באטרף.