לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בין זינוק לזינוק


יומנו של תייר בעולם מוזר. הגיגים, מחשבות, רעיונות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2009

אברהם והרצל בקאמבק


ממש לא נראה לי כל העניין הזה.

 

אנחנו מביאים אנשים לעבוד פה, בתנאי עבדות, וגם נותנים רשות לסוחרי עבדים של ממש לנהל את כל העסק, כאשר אנו יודעים שהם יביאו לפה גם זונות בכמויות מסחריות וגם ירמו בכל דרך אפשרית את מי שהם מביאים לפה- אבל לפחות יביאו לפה את האנשים שאנחנו צריכים- בני אדם שמזלם לא התמזל והם נולדו למדינות עולם שלישי, מוכות רעב, מחלות, אלימות ועוני, שאפסה תקוותם והזדמנות שווה לא ניתנה להם, והם מוכנים בייאושם לעבור לארץ זרה ולשלם בעבור זה המון כסף, בלא לדעת מה יעלה בגורלם, רק על מנת- לעזאזל, מטורף שאני אומר את זה- לעבוד.

 

אנחנו נזקקים לכוח עבודה זול והמוני במקומות רבים. מאז שהקפיטליזם החזירי השתלט בארצנו והסוציאליזם הישראלי נפח את נשמתו, לא היה שום סיכוי שדברים ינועו כאן בקצב המטורף שמכתיב הכסף, אלמלא ביטולן של זכויות העובדים אצלינו בארץ, לחלוטין. כיוון שהעניין היה בעייתי ושחיקתו (שכבר נושאת פירות) עתידה היתה להימשך שנים רבות, לא ניתן היה להשתמש בישראלים.

 

אז באמת מאז 67 הרי הכוח האנושי הזה היה קיים, גם אם לא שמנו לב אליו- תתי האדם שאינם ראויים לזכויות פוליטיות מבחינת מדינת ישראל, אלה שמפריעים לעם היהודי בעצם קיומם ומטנפים את מרחב המחיה שלו- הפלסטינים.

 

הם גוייסו לשדות ולנדל"ן בשצף קצף, בנו ובנו ובנו והיו שותפים מלאים לפריחה הכלכלית של מדינת ישראל בשנות ה-90, המזומן שהקפיטליזם משלם עם השתלטותו.

 

אך אבוי, הם החלו להתנגד, פוצצו אוטובוסים והעיפו אנשים (ואת עצמם) באוויר, ונוכחותם לא ממש הועילה לתוחלת החיים של סביבתם היהודית, בממוצע. בעלי ההון והשלטון הבינו שאין מצב שמטילים עוצר עליהם מחד גיסא, ומביאים אותם לעבוד כאן מאידך גיסא.

 

מה גם, שסוף סוף עלה בידי המעוניינים בכך להרוס את מדינת הרווחה הישראלית, שהוקמה בעמל רב, באמתלות שונות ומשונות שכבר נשמעו במקומות אחרים בעולם והוכחו כשקריות, כלא עובדות וככאלה שמביאות להרס כלכלי וחברתי (כגון "תנו לעשות כסף", "מיתון מיתון- תנו כסף לעשירים ואז יהיה גם לעניים", "מובטלים לא באמת רוצים לעבוד" ועוד סיפורים מאגדות האחים גרים שצונזרו מכל ספריהם על ידם מחוסר עניין לילדים). הגיע השלב שבו גם הנכים והזקנים נזרקו לרחוב, או לבתי האבות, וממילא הצורך בעבודה מהבוקר עד הערב משתק את רוב האנשים העובדים, ולא עולה בידם לכלכל גם את הוריהם, גם אם לא נזרקו בפועל.

 

מזל שיש תאילנדים ופיליפינים שינקו את החרא של סבא.

 

אז הם היו בו, קיימים ועם זאת לא קיימים כלל, חיים בפחד מתמיד, וביחס למקומות אחרים בעולם, לא מגדילים את הפשיעה, מתאספים מקסימום בתחנה המרכזית בתל אביב. הכל בקטנה. רק מעיד על כמה רע להם מאיפה שהם הגיעו.

 

אז הם בנו להם חיים כאן, מתחת לאפה אך תחת עיניה הפקוחות לרווחה של מדינת ישראל, הקימו משפחות, קהילות וחיים שלמים.

 

אין ספק שהדבר מעיד על חולשה של החברה שלנו, של הכלכלה שלנו, של מצבנו. אולם זה כנראה גם מעיד שיש לנו משבר זהות חזק. איננו יודעים מה זה להיות יהודים.

 

פוליטיקאים קטנים החליטו לעשות הון פוליטי מהעניין הזה, והחליטו למצוא שעיר לעזאזל. העובדים הזרים כמובן. בואו נגרש את כולם, ויהיה בסדר. כאילו, בטח שלא, אבל סתם רק ניתן את התחושה שככה יהיה, כי את הבעיות הגדולות באמת לא נצליח לפתור, וגם אם יש לנו מושג איך, זה בטח עניין של טווחים ארוכים, ומה אכפת לי מה יהיה אז? אני צריך הרי לזכות בבחירות הבאות או במכרז הבא למשרה בשירות המדינה. למה שזה יעניין אותי?

 

כמובן שגם נמשיך לייבא עובדים זרים בדרך, כי הכל באמת סתם אשליה כזו. מקסימום נגרש אותם עוד כמה ימים אם נצטרך. לא בני אדם, רובוטים. משתמשים, זורקים.

 

עוול בלתי יתואר ומבייש ייעשה כאן אם יגורשו העובדים הזרים בכללם. אם הם איכשהו מהווים בעיה, צריך להפסיק להביא אותם קודם כל.

 

שנית, הם בני אדם, שביצעו את העבודות השחורות ביותר שלא היה לנו את הכוח לעשות. עבדים עשינו מהם. אסור לנו לגרש אותם! אסוררר!!!

 

אם למישהו יש טענה בדבר "להאכיל פיות של אחרים לפני שתאכל בעצמך" ו"עניי עירך קודמים"- שלא היה מביא אותם לכאן מלכתחילה.

 

משנכנסו האנשים האלה בשעריך- בהזמנתך- אתה אחראי להם.

 

שכחנו מה זה להיות יהודים. את הכנסת האורחים של אבי אומתנו, אברהם אבינו. כיצד כל איש היה מרגיש בבית אצלו. עד היום המנהג הזה נשמר אצל שוכני מדבריות. העולם רבותיי, הוא מקום קשה. תעזור לנוסע בדרכים עכשיו, כדי שיעזרו לך בעתיד.

 

שכחנו איך גרשו אותנו ונתנו לנו לחיות בתנאים תת אנושיים במלחמת העולם השניה, ברייך השלישי. אנחנו, שראו בנו ככוח עבודה ותו לא, השתמשו בנו וירו בנו, שוכחים כל זאת עתה ומסתכלים על העניין ברצינות ועוד שואלים "מה לא בסדר"?

 

איך אנחנו שולחים שביעיסטים כל שנה למחנות המוות ההם, למחנות הריכוז והעבודה הארורים, ומציגים כעוול ראשוני את הגירוש לגטאות ואת ניצולינו ככוח עבודה ותו לא, איך אנו מציגים כל זאת ב"יד ושם", ולאחר מכן עושים זאת כיום?

 

כיצד אנו מתלוננים על גירוש ספרד?

 

במעשינו זה, אנחנו מצדיקים את הגירוש הזה. אנחנו אומרים, בגירושנו את העובדים הזרים, זה בסדר וזה מותר לקחת בני אדם כעובדים ואז להגיד להם ללכת להזדיין. מותר.

 

חמור מכל, אנו שוכחים את הרצל, חוזה מדינתנו. הרצל כתב במפורש בספרו "אלטנוילנד" שכל מטרתה של הקמת החברה היהודית בארץ ישראל היא להוות מקום בו אפילו זר ירגיש בבית. כדי שיהודי יוכל לדעת שיש לו מקום בטוח בעולם- ושכל זר הצריך עזרה יהיה שותף לנו בכך. שותף לגורל, שותף לבית.

 

אז אני לא אומר, תפתחו את השערים ותתנו סל קליטה לכל עלובי החיים בעולם כולו, ממש לא. זו לא הדרך לפתור את העניין.

 

אבל לקומץ האנשים שכאן, שהיו כאן עבדים, עשו את החרא שאנחנו לא רצינו לעשות, היו שותפים בבניין הארץ הזו, ובנאמנות גבוהה מאוד, יחסית- תנו להם להישאר פה ולחיות את חייהם בשקט. תנו להם אזרחות. כמה הם כבר ישפיעו על הבעיה הדמוגרפית.....?

 

על אחת כמה וכמה כשמדובר בילדים. ילדים שנולדו פה, גדלו פה, לא רשומים בשום מקום בעולם, יתומים של כדור הארץ, דוברים עברית בלבד, לומדים בבתי הספר שלנו. אני לא יודע אם אני צריך לתת פה עוד איזו שורה שנונה, כי מספיק רק התיאור הזה שלהם כדי שכל בעל לב לא יגיד להם ללכת. יהודים- רחמנים בני רחמנים.

 

כואב הלב לראות אותם מנופפים בדגל ישראל, מספרים בגאווה איך ישרתו בצה"ל כשיהיו גדולים, שרים את התקווה ומדקלמים עברית רהוטה- גויים אוהבי יהודים. נביאי ישראל התנ"כיים אכן צדקו בחזונם- באיזו אירוניה שטנית במיוחד.

 

 

כפיים.

ממש אור לגויים.

נכתב על ידי , 28/10/2009 23:27   בקטגוריות פוליטיקה, כואב לי, שחרור קיטור, פסימי, אקטואליה, ביקורת  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

בן: 38



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

10,459
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לarvandor אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על arvandor ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)