בין זינוק לזינוק

ושוב מבחן קרב ובא

ואני עוד מתכונן.

אי אפשר להתכונן מספיק למבחן, נכון? לפחות לא בקורסים שאני לוקח. והפעם אני חייב לקבל 100. חייב!

אסור לי לטעות הפעם, אסור!!

אני פוחד.

ארצה, כל אומרי ה"זה-בסך-הכל-מבחן"- אלה הלימודים שלי, זה עיסוקי המרכזי אם לא היחיד בחיים האלה, וזה מה שיקבע את עתידי לעוד שנים רבות, אם לא עד לסוף ימיי. אז זה בסך הכל החיים שלי. וכיוון שזה סך כל מה שיש לי, סך הכל מותר לי לחשוש. בסך הכל.

ואף פעם לא מספיקים, וכואב הראש.

הפעם לא אניח לזה לקרות!

ופתאום יש חשק לנוח, לישון, לראות טלויזיה, לשחק. קשה לי הריכוז כמו שן הפיל.

טוב, הגיע הזמן לישון.

לילה טוב, וחלומות פז.