בין זינוק לזינוק

כן, בהחלט- רעידת אדמה.

כזכור, אנחנו עוברים בית. אותו ישוב, בית אחר. עכשיו כבר אף אחד לא מבין למה עשינו את השטות הזו. הסתבכות בבוץ (תרתי משמע...), התחייבויות כספיות. פשוט טמטום של בעלה של אמא שלי, לו כבר לעולם לא אקרא "אבא" יותר, הוא לא אבא חורג, והליכה לטבח של הכבשה, אמא שלי, אחרי רועה הצאן החמור חמורתיים, שבעיקשותו-טיפשותו מדרדר את כולנו ואת עצמו לתהום.

ידעתי שיהיה בלאגן, אבל לא חשבתי שזה יגיע למימדים כאלה. דברים שלא בשליטתו מונעים ממנו לעבור, ולכן הוא החליט פשוט לפנות דברים, סתם ככה. הוא החליט לעשות זאת גם לחלק מחפציי. כמובן שלא הסכמתי.

זה הסתיים בחמישה אנשים שמתנפלים עליו ומנסים להרגיעו, בי שמבקש ממנו להפסיק, בדחיפות ומכות שהוא נתן לי, בשבירתם של 3 פסלי קופים חמודים שקנה לי חברי הטוב מאילת, שכבר לא ישתוק, יחרשו או יעצמו עיניים, בשבירה של פסל גוף האדם שהוא נתן לי, בפיזור של כרטיסיות פסיכומטרי של לחמן, של מילים לשינון באנגלית ובעבריתף שמעולם לא השתמשתי בהן והצלחתי בלעדיהן, אבל הן סתם נחו להן שם בכיף, עד שהגיע והרס אותם, הארור, ובסילוקי מהבית שלי.

כרגע אני אצל דודה שלי.

אין לי כל כך מושג איך להמשיך מפה, אבל דברים לא יהיו כמו שהיו עד עכשיו. אני עדיין בהלם מוחלט. בכל מקרה, אני אסתדר. מקווה שכל הספרים שלי לא יפגעו. כל הדברים שלי. הכלבה שלי. הלימודים שלי. המחשב שלי. מזל שיש לי גם מחשב נייד.

אירוני. הלנתי בפוסט קודם על זה שמפרים את שלוות החדר שלי. והנה, אין לי בית בכלל.

יהיה בסדר, או שלא יהיה. נראה כבר מחר בבוקר.

ארור הוא וארור שמו- ולוואי וימות עכשיו.

יכרתו ויאבדו כל אויבי הוואלבי.