לכל מאן דבעי,
אני עדיין חי.
למרות שהייתי בהחלט בסכנת חיים.
בסופו של דבר, עברתי לגור אצל סבתא. בינתיים התחלתי במסע שנרור וקיבוץ נדבות כולל ומקיף, והוצאתי תעודת עניות, חתומה בידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל, בלעתי את הזין הענק של האגו שלי (והוא ענק, תאמינו לי..), והגשתי בקשה למלגה.
אני יורד על עצמי, כי אני שונא לבקש. עכשיו אני חייב להם. ואני לא יודע מאיפה השגתי את קוד הסמוראי הזה, אבל הוא טבוע בי.
על כל פנים, עוזרים לי. באוניברסיטה ובמעגלים חברתיים אחרים הציעו לי כבר רבים וטובים מקום זמני ללון בו, אבל זה כבר יש לי. כפרה על כולם.
הרבה כסף צריך כדי לגור שם, אבל אם לא בטוב זה בסוף הגיע ברע.
רבים ניסו להפריד בינינו, אך סוף כל סוף אתאחד עם אהובתי היחידה- תל אביב.
אמצא לי עבודה, לא בבית מלון, אבל בהחלט במשהו אחר. עם זאת, אצטרך להתמודד עם הלימודים. לבכות עכשיו או אחר כך?
חזרתי מבייג'ינג. היא מדהימה. מאוד. מאוד מאוד שונה. אני מתגעגע אליה.
עולם אחר לגמרי, סרט מצוייר, ולא, אני לא מגזים בחוויות שלי. זה באמת עולם שונה! לכו תראו!!!!
קניתי כל כך הרבה בכמות כסף מגוחכת כל כך, שגרמה לי מעט טירוף- הערך של מוצר שאני קונה כאן גדול פי 100000000000000 מערכו המקורי. אז למי אני משלם?
נפתרה לי תעלומת המיליארדרים. תמיד תהיתי איך קרה בהיסטוריה שלמישהו פתאום יצא בקקי מיליארד דולר, במקום קקי. אבל עכשיו הבנתי. הוא פשוט ניצל המון פראיירים. שלא מתו, רק התחלפו.
בכל מקרה, אני מקווה לספר פה אנקדוטות מהטיול מתישהו. אבל זה לא יהיה עכשיו.
נדב היה סקס טוב. אבל הוא קצת נפנף אותי, ואותי לא מנפנפים. זה די מרגיז אותי. למה לא להיות ברור בכוונות? דייט ראשון בסדר, דייט שני בסדר, אז למה לא דייט שלישי? למה לא אמרת כלום בדייט השני?
אולי זה עדיף. הוא סתם בכי. בכי מתוסבכי.
זו גם אשמתי. לא הייתי צריך להיקשר כל כך מהר. אני כבר יודע שזה רק מתכון לצרות.
אני לא מעוניין לדבר עם אמא שלי.
היא מעצבנת אותי. היא בוכה על זה שאני לא מדבר איתה. אבל איפה היא היתה כשהוא העיף אותי מהבית, הבן זונה הארור? למה עכשיו היא לא עוזרת לי? למה היא לא אומרת לו כלום? למה היא לא אומרת כלום לאחים הקטנים שלי שניתקו איתי קשר?
היא עושה את זה רק כדי שתרגיש מצפון נקי. לאט לאט אני אסלח לה.
אז זהו שלא. שהמצפון שלה יישאר מלוכלך. לא, המצב שלה לא פשוט, גם היא בהרגשה קשה, אני בטוח, אין לי מושג מה היא אמורה לעשות, אבל את הבחירה שלה היא כבר עשתה. וזו היתה סלקציה נגדי. אז זו בעיה שלה. ועם כל הכבוד, מי שעכשיו לוקח הלוואות, נכנס לחובות בראשית חייו, מחפש עבודה במשרה מלאה כשהוא גם צריך להוציא ממוצע 90 כדי להישאר מצטיין, שיישן במיטה בחדר עם עוד מישהו, בדירה עם עוד חדר שיכלול עוד 2 מישהויים, זה אני. לא היא.
אז חבל והכל, אבל לדבר איתה ולהציב בפניה את העובדות זו לא התכנית שתשודר היום, השבוע, החודש, ואולי גם העונה.
אין לי זין לזה.
"הקול שלך נשמע שונה"
"באמת?"
"כן. בהתחלה חשבתי שזה בגלל שאתה עייף, אחרי זה חשבתי שזה בגלל שאתה בג'ט לג עדיין, בגלל שאתה עסוק, עם אנשים, או עצוב. אבל אתה נשמע מבוגר יותר".
כך הסיק חברי הטוב ביותר, ברוך הוא וברוך שמו.
יש משהו בדבריו.
אבן מאסו הבונים, היתה לראש פינה.