בין זינוק לזינוק

עקב פניות של קוראים רבים (או שמא עלי לומר, קוראות רבות), נתבקשתי להסביר כיצד לאחר הגירוש שוכנתי בבית משלי?

בהתחלה, עברתי בין כמה קרובי משפחה (דודה, סבתא), אולם המעמסה עליהן היתה קשה מבחינתי, ולא התאימה לי.

רבותיי, קשרים יכולים לעזור בחיים.

פעילותי בקהילה הביאה לכך שאכיר אנשים רבים, וביניהם אחד המקושר היטב באוניברסיטה. כך שבזכותו קיבלתי הכרה משלל גורמים כעלוב-חיים-מסכן-ראוי-לתמיכה, וקיבלתי את הזכות להתגורר במעונות האוניברסיטה באם אוכל לשלם את שכר הדירה.

מצאתי גם עבודה בעזרת אותו אדם יקר, וכך הכל בא על מקומו בשלום, וסוף כל סוף התאחדתי עם אהובת ליבי היחידה, תל אביב.