אז כן, שלום לכולם ולצופים בבית.
אז נודע לך על המקום הזה.
נו, טוב.
הדבר מכריח אותי לבוא ולכתוב כאן פוסט בזמן שאני לא מוכן לכתוב עדיין פוסט חדש. בזמן לחוץ. מאוד.
ועוד במיוחד לאור הפוסט האחרון, שאמנם אמרת שלא ממש מפריע לך, אבל בכל זאת קשה להתעלם מהעניין.
אז לא, אני לא פסיק לכתוב פה רק כיוון שאתה קורא פה.
אני אמשיך להיות כן ואמיתי, כמו שאני יודע.
ולא, אני לא ארשום כאן דברים שמפריעים לי בך בלי שאדון איתך עליהם קודם (במידה ויהיו כאלה).
הדברים שנרשמו בפוסט הקודם היו דברים שנכתבו מכורח. למצוא קצת רע בכל טוב כדי שזה לא יהיה פנטסטי מדי. כמו האבן שמשאירים לא מסויידת בבית חדש, לזכר חורבן הבית. הם גם היו דברים לבחינה, לבדיקה, והתניתי את נכונותם בכך שלא אתבדה.
והתבדיתי.
"די, אתה לא צריך להסביר את עצמך" אתה אומר,
אבל אני מרגיש צורך.
אמממ
ו..
אני אוהב אותך.